שאל את הרב

שאלות הלכתיות בנושאי ocd

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 26/10/26 14:31 טו בחשון התשפז

עקבו אחרינו בגוגל

שאלה

שלום הרב. קוראים לי נחמיה ואני סובל מ ocd.

אני הולך לטיפול אצל פסיכולוג והצטברו אצלי כמה שאלות הלכתיות. הוא הפנה אותי אליך מכיוון שידע שאתה מבין בעניינים אלה.

יש לי נטייה לומר על כל דבר בערך בלי נדר ולאחרונה זה מאוד החמיר. זה מחשבה כפייתית שממש מציקה.

יש לי דילמות בעניין מכיוון שהבנתי שצריך לומר על דבר שאני חושב או אומר שאני יעשה שהוא בלי נדר כדי שלא יחשב לנדר.

אחרי ששמעתי את זה אני התחלתי לומר "בלי נדר" על כל דבר שאני מתכנן לעשות אפילו שזה משהו ממש קטן.

למשל אני רק חושב שאני אלך לשתות כוס מים או לתפוס אוטובוס מסוים או רק לחשוב שאני צריך ללכת להתפלל מנחה וכבר חוזרת המחשבה הכפייתית להתחיל לומר בקול שזה בלי נדר לעשות את הדבר המסוים שחשבתי עליו ובדרך כלל תמיד יש לי את ההרגשה שזה לא עבד טוב וצריך לחזור ולומר שזה בלי נדר וזה יכול לגרום לי הרבה סבל.

אני שואל אם בגלל שיש לי ocd אפשר למצוא לי פתח הלכתי לא לומר בלי נדר ורק אם אני אומר במפורש שהדבר הוא בנדר זה יחשב נדר.

אם לא אני אשמח שתבהיר לי מתי ואיך אני צריך לומר "בלי נדר".

עוד שאלה שיש לי, שמעתי שצריך ליטול ידיים או לשפשף את הידיים בבגדים אחרי שנוגעים בראש או בנקבים בגוף.

זה גם יכול לגרום לי להתנהגות כפייתית ורציתי לשאול אם גם במקרה הזה צריך לשפשף את הידיים בבגדים אחרי כל פעם.

עוד משהו זה שאני הרבה פעמים מרגיש שאני צריך לבקש מהשם שיעזור לי לעשות כל דבר שאני עושה.

זה גם ממש מפריע לי וזה יוצר הרבה מחשבות כפייתיות לפני כל דבר קטן שאני רוצה לעשות ולרוב המוח שלי לא מסתפק בטקס הראשון ונותן תחושה שזה יצא לא טוב וצריך לעשות את זה שוב ושוב. וגם אחרי שעשיתי את הדבר הזה אני מרגיש כפייתיות להודות לקב"ה שהצלחתי (או לא) וגם זה לפעמים חוזר כמה פעמים.

במחשבה לאחור אני רואה שזה אפילו לא בא מרצון לבקש מה' או להודות לבורא וזה נובע רק מתוך כפייתיות.

מה הדין שלי במקרה הזה? אני צריך להמשיך ככה?

גם בערך אותו דבר קורה אחרי כל דבר קטן שעשיתי שלא הייתי צריך לעשות. אפילו כמו לחזור שוב על מילים בתפילה ששמעתי שהרב חיים קנייבסקי זצ"ל הורה שאסור. רק שבמקרה הזה זה לבקש סליחה מהקב"ה. ואז שוב תודה על דברים אחרים...

תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה

מבקש להיות שותף אתך.

המפגש בין OCD והלכה הוא אכן מאתגר מאוד. נכתבו על כך דברים רבים, גם על ידי חכמי תורה, וצריך ללכת בדרך המוצעת.

נדרים: זהו אכן קושי גדול ביחס לאנשים עם OCD. הדבר הפשוט והחד משמעי לעשות: לכנס שלושה אנשים, לומר במפורש ובהתכווננות את המודעה שאומרים בסוף התרת נדרים שבערב ראש השנה, ומכאן ואילך – כל הנדרים בטלים. כולם. גם אלה שאתה נודר בכוונה לכאורה – בטלים. אתה הולך בדרך המשנה הקובעת שצדיקים לא נודרים, ומוציא את עולם הנדרים מעולמך באופן חד משמעי.

נגיעה: כאשר נוגעים בנקבים – ליטול ידיים. אבל זה לא קורה אלא בשרותים. חוץ מזה – לא לעשות שום דבר.

בקשה מריבונו של עולם: בתפילת שחרית בשומע תפילה לבקש פעם אחת ביום על כל היום, את עזרתו ואת סליחתו. מכאן ואילך – לחדול. הדבר דומה לאמירת הלל שהיא מבורכת מאוד, אבל "האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף". פעם אחת ביום וזהו !

ובדיוק כמו הרב קנייבסקי זצ"ל אמר על מילות התפילה.

כל טוב ורווחה

כתבות נוספות