שאלה
היי
אני משתדלת לשמור נגיעה אבל אני לא מצליחה להתחבר לזה ברמה האישית וזה הרבה יותר קשה ככה, מצד אחד אני באמת מבינה למה זה חשוב לעתיד של זוגיות ומשפחה וכו ומצד שני, מה זה קשור אליי עכשיו? אני רק בת 14.
אני מתאמנת כדורסל ולא מובן לי מה הבעיה לתת כיף למאמן ששום דבר לא יקרה ביננו בגלל הכיף הזה. הוא הרבה יותר גדול ממני, מה יכול לקרות מכיף?
בתנועת נוער וכו אני מבינה למה צריך לשמור נגיעה, אבל לא מובן לי למה אני צריכה לעשות את זה אם בטוח באמת במליון אחוז ששום דבר לא יקרה. מבחינתי לתת כיף למאמן או שייגע בי ביד זה כמו לגעת בבן דוד או בחברה-לא יקרה מזה כלום.
כולם אומרים "זה מצווה מהתורה ובגלל שהשם ציווה צריך", זה ברור אבל עדיין מאוד קשה לי להתחבר ולהיות שלמה עם זה ולקיים את המצווה במלואה.
בכללי אני שומרת נגיעה, אני לא ייזום כיף או משהו אבל אם מישהו שלא יודע ייתן לי כיף אני אתן לו ואני לא אסרב ואתרחק. או אם מישהו ייגע בי בטעות באוטובוס או בספסל או כל דבר אחר זה לא ממש ישנה לי.
אני ספציפית לא כמעט ולא יכולה לעשות משהו שאני לא מבינה למה אני עושה אותו ומה הסיבה והמשמעות.
אני מאוד רוצה להבין למה
אשמח ממש לתשובה תודה מראש🙏
תשובה
שלום וברכה
האם אני רשאי להציע לך דרך אחרת ?
בשלוש פסיעות:
א. עזבי לרגע את הדיון על שמירת נגיעה. זה נועל אותך. תיפתחי קודם כל לכל העולם הגדול והחשוב של עולם הצניעות, הקדושה, הלבוש, הרצון לבנות את העולם הפנימי שלך בדרך ראויה. במקום לעסוק כל הזמן באחד ההיבטים שלו – בתחומים שאת יכולה להתקדם בלי לעשות גלים לעצמך, תתקדמי עוד ועוד.
ב. הצעד הבא: אנחנו לא נוגעים במי שאינו בן זוג שלנו. הדבר נובע בראש ובראשונה מכך שזו תביעת ההלכה. ההלכה לא נכנסת לדקויות של מי כן ומי לא, והאם יש הבדל בין מאמן מבוגר ובין חבר בשבט. כך הלכה בנויה. יש בזה היגיון גדול, ואם את רוצה לראות משהו שמלמד את זה לא רע אשמח אם תקראי על הקורונה: https://bit.ly/4zRxXY1. זה לא נובע מהכנה לנישואין וזה לא נוגע לשום מטרה אחרת מלבד החיים עצמם: למגע גופני יש משמעות, והוא אינו נעשה סתם כך.
ג. ואת צודקת, שאם דברים מתרחשים שלא ברצונך – פשוט לא להתייחס אליהם. אבל לא יוזמים.
כל טוב