שאלה
בס״ד
שלום כבוד הרב,
אתחיל מזה שפעם נדרתי ולא קיימתי, ומאז התחילו לי מחשבות טורדניות ואשמה נוראית לגבי זה. ואני כמובן מתחרטת על זה מאוד.
הייתה תקופה (שבה גם נדרתי את הנדר ההוא) שהתחלתי לחזור בתשובה, אבל לא היה לי מושג קלוש בנושא נדרים.
יום אחד אמרתי (בעוונתי הרבים) ״אם אני לא אגיד את ברכות השחר והתורה כאילו שאני לא אוהבת את השם יתברך״ אין לזה סיבה או תועלת. וכמובן שאני אוהבת את השם יתברך גם אם אני לא מצליחה לכוון בברכות השחר והתורה. אציין שגם עבר לי בראש כמה שניות אחרי זה שאולי להגיד בלי נדר - עד היום אני לא יודעת למה החלטתי לפסוח על זה. באותה שנה לא אמרתי כל נדרי או התרת נדרים של ראש השנה, אך מאחר ואני מודעת לנושא הנדרים היום אני מקפידה בלי נדר להגיע לבית הכנסת בערב כיפור לכל נדריי.
האם זה יכול להתיר לי את הנדר שלא אמרתי בלשון נדר, אבל גם לא היה לי את ההתרת נדרים שבערב יום הכיפורים?
בנוסף - פעם לא הייתי מודעת לעניין שלוש פעמים = נדר, ועל כן הייתי עושה דברים בכוונה להמשיך אותם בלי התרת נדרים של ערב יום הכיפורים. האם אני יכולה להסתמך עכשיו על התרת נדרים של ערב יום הכיפורים שתתיר לי את זה?
ועוד שאלה: פעם אמרתי למישהו ״אני באמת שומרת נגיעה״, ואני לא זוכרת אם הוספתי בלי נדר (זה היה בתקופה שכבר הייתי מודעת לנושא ומאוד רגישה לגביו, אז אני מניחה שכן. אבל מאחר וכל כך הרבה שטויות עשיתי בנושא, ואני לא זוכרת אז אני לא יודעת) האם זה נדר? וכמובן שלא אמרתי אז כל נדרי. האם כל נדרי יכול להתיר לי את זה?
והאם אמרתי סתם אמירות כמו ״אני שומרת שבת״ אז עכשיו כל נדרי יכול להתיר לי?
ושאלה האחרונה: הנדר ההוא הראשון, אני זוכרת שדיברתי עם הקדוש ברוך הוא תוך כדי תהילים ואני זוכרת משהו מאוד מעורפל יותר כזה חוויה חוץ גופית הייתי אומרת אפילו. ואני לא זוכרת אבל אני מניחה שכן שכאשר התחלתי לנדור את אותו הנדר לא היה בדעתי להגבילו בזמן, אבל בסוף בוודאות הגבלתי אותו בזמן שעבר. האם עדיין חלה עליי חובת הנדר ההוא?
אציין שאני די רגישה בנושא, וכל התרת נדרים נחשבת בעיניי הסביבה שלי כאל מעשה של או סי די או איזה שהיא כניעה למחשבות טורדניות. וגם אין לי רב קבוע או קהילה דתית שיכולה להתיר לי את הנדרים האלה בקלות .
תודה מראש, כבוד הרב.
תשובה
שלום לך
אני חושב שהתשובה לשאלה שלך בגוף השאלה:
'נדר שאמרתי שלא בלשון נדר'.
אם זה לא בלשון נדר זה לא נדר.
זו מחשבה לא טובה, אמירה לא מוצלחת - אבל לא נדר.
גם כשאדם נודר, כשצריך להתיר נדר - אחד מהדרכים זה שפותחים פתח של חרטה כאילו המדע אף פעם לא היה.
מה הכוונה?
לפעמים אדם נודר על בסיס מציאות קיימת, אבל למפרע מתגלה שהוא לא ידע משהו שהוא יודע כיום.
למשל הוא נדר להתעורר כל בוקר ב5, אלא שאחרי זה מתגלה למפרע שיש לו מצב רפואי שאוסר עליו לקום בשעה כזו.
המציאות היתה קיימת - רק האדם לא ידע.
זה יכול להיות פתח כדי לבטל את הנדר.
לפעמים אדם משתמש גם בלשון נדר אבל לא יודע שזה נדר - ושם אולי צריך לדבר על הדברים, לשים לב ללשון אבל עצם זה שאדם לא ידע שהוא מודר יכול להיות גם כן פתח להתרת נדר.
לכן, אני לא חושב שאת צריכה לדאוג ברמה של נדר, אבל כן לשים לב ללשון שלך, למה שאת מתחייבת אליו ועוד.
בנוסף, יעזור גם להבחין מה מוגדר נדר ומה לא.
לא כל הצהרה ואמירה שלנו הוא נדר.
לגבי התרת נדרים ומעשה שנהגת שלוש פעמים ולא אמרת שזה בלי נדר - את יכולה להסתמך על התרת הנדרים שעשית.
לעתיד רצוי להגיד על מצב כזה שזה בלי נדר.
לגבי שמירת נגיעה - נשמע שזה היה הצהרה של אותו הזמן איך את מגדירה את עצמך, ולא נדר מה את הולכת לעשות.
לכן זה לא נדר.
לגבי הנדר והגדרת הזמן - נדר יכול להיות מוגדר בזמן, ולכן זה בסדר.
ככל שיש לך עוד שאלות בנושא את מוזמנת לפנות ולשאול, גם במוקד הטלפוני שלנו.
בברכה,
נתנאל
חברים מקשיבים.