שאלה
שלום הרב, אני מוסר את נפשי בצבא, וכבר נמצא בקבע המון זמן, בתקווה להישאר כל ימי על האדמה בצבא. אחד החיילים (חרידי לשעבר), שאל אותי: מה שווה כל אהבתך לא״י ולצבא? הרי בפנסיה - לא תהיה בצבא, ובעולם הבא (״בהנחה שקיים״ כלשון דברו), לא תגן על ארץ ישראל - אז לא תוכל לעבוד את ה׳! כל מה שאתה בונה לעצמך הוא שקר אחד גדול. אין לי צורך להשיב לו, הוא לא יקשיב. השאלה שלי - מה אני עונה לעצמי על קושיה זו. הצבא הוא כל חיי, והוא אמר לי שהמשפט הזה הוא כמו לומר ״פיצה זה כל חיי״ - מה אני עונה לעצמי?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אשריך שאלו מחשבותיך.
כשאתה אומר שהצבא הוא כל חיי, אין הכוונה בצורה מעשית בפועל, ברור שיש זמנים שלא תהיה בצבא, אבל הכוונה היא שזאת היא כעת הנקודה המרכזית בחייך, אתה הולך הביתה, ישן אוכל, מטייל, אבל הנקודה שאתה מצטיין בה היא לעשות לטובת עם ישראל (דרך הצבא) ולכן אתה אומר שכל החיים שלי דרך הצבא).
חתימה טובה
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי