שאלה
שלום לך כבוד הרב , יש איזה קשיש בשכונה שאני גרה , בן 78 בערך , בתקופה האחרונה ,בכל פעם שעוברת, זורק לעברי הערות מרושעות ומוודא שאני שומעת ,אציין שמעולם לא דיברתי איתו ואינני יודעת מה לעשות, כל פעם שחוזרת הבית ולא רואה אותו מרגישה "שניצלתי" , אציין שאני לא עונה לו כלל שהוא זורק הערות מרושעות , אבל אני מאד כועסת בתוכי על החוצפה שלו להעיר לי שאני אדם זר , וגם אני מאד נפגעת , השאלה אם זה שאני לא עונה אבל מאד נפגעת וכועסת מבפנים זה נותן לי נקודות זכות אצל אלוהים ?
תשובה
שלום וברכה
אני מבין את המצוקה.
ומובן מאליו שאין אדם רוצה שיפגעו בו בצורה כזו.
חז"ל העריכו מאוד את הנעלבין ואינן עולבים, וכתבו במפורש כי "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'".
אבל, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבחון האם את יכולה לדבר איתו ולומר לו שאת מבקשת שיפסיק. זו מצוות התורה מלכתחילה, שכאשר יש מתח בין אדם לרעהו הדבר הנכון לעשות הוא לומר לו שזה פוגע. לא בהתקפה. לא בפגיעה שלך בו. אלא ישירות.
אם זה אפשרי - התחילי שם.
ואם זה לא אפשרי, בחרי ללכת בדרך שהצעת למעלה, ואז תקיימי את החשיבות הגדולה של "הנעלבין ואינם עולבים".
כל טוב ושנה טובה מלאה זכויות