שאלה
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול מה אפשר לעשות במקרה של עין הרע מאנשים? אני אסביר:
אני הראשונה בשכבה שעברה טסט, ואחרי שנגמר לי המלווה יום נהגתי לבית ספר. וכמה ראו שבאתי עם האוטו,וכבר באותו היום הראשון שנהגתי בו לגמרי לבד שפשפתי רכב... עכשיו, אני יודעת שהכל משמיים וזה יכול להיות לא קשור לעין הרע של חברות. אבל גם יכול להיות שיש לזה השפעה, לא? וכמובן, גם לא השווצתי שעברתי ודווקא בימים הראשונים לא סיפרתי ואח”כ היו שמועות, ואז כששאלו אמרתי שכן אבל לא ניסיתי. להשוויץ...
עכשיו נגמר לי לגמרי המלווה גם של הלילה, אז אני יכולה לנסוע לבד לגמרי בכל שעה. וכשנחזור עכשיו ללימודים כנראה שברגע שיראו אותי, ישאלו אם נגמר המלווה ואם נסעתי לבד וכו וכו’. עכשיו אני לא רוצה לשקר, אבל מצד שני אני מאד מפחדת גם מעין הרע במיוחד אחרי מה שקרה לפני כמה חודשים כששפשתי את הרכב.. (היה לי קשה לנהוג אח”כ מהפחד שאעשה תאונה שוב, וכאילו ירד הביטחון ורק עכשיו לאט לאט חוזר).
בקיצור, אני לא ממש יודעת מה לעשות בסיטואציה הזו. אני מצד אחד לא רוצה לשקר, מצד שני ממש מפחדת.
תודה רבה רבה מראש אני ממש מעריכה אתכם ושיהיה יום טוב :)
תשובה
שלום לך יקרה.
פעם שאלתי את אחד ממקובלי ירושלים לגבי עין הרע
הוא אמר לי שמי שמאמין בזה - זה חל עליו
מי שלא - זה לא פועל עליו
האמת שלא ידעתי איך לאכול את זה בהתחלה, אבל אחרי זה נתתי לעצמי הסבר.
השאלה היא אם אנחנו מופעלים או לא על ידי הסביבה.
מופעלים זה שאכפת לנו ממה שהסביבה אומרת ומתוך כך אנחנו פועלים או שאנחנו מנסים לפעול על אחרים, ולא כהשפעה, אלא לדוגמא להתגאות או להשוויץ.
את לא היית שם ממה שאת מתארת, אבל כן לפעמים עצם זה שאנחנו גאים בעצמנו על משהו, ואני מאוד מקווה שאת היית גאה בעצמך על הטסט, יוצר אצלנו שאננות מסוימת.
ואולי זה הלקח שאפשר ללמוד.
בטח שמעת שסטטיסטית ב10% האחרון של מסלול נסיעה, אנחנו הופכים להיות יותר שאננים.
הפתרון הוא לא לעבוד על עצמנו ולהוסיף עוד חלק לנסיעה שלא ניסע, אלא להגביר מודעות בסוף המסלול.
אותו דבר עכשיו כשייגמר לך המלווה - לא להיות קפוצה אבל לא להיות שאננה.
להיות במודעות.
מקווה שזה מרגיע ונותן כיוון.
נתנאל,
חברים מקשיבים.