שאלה
שלום כבוד הרב,
בהמשך לשאלה הקודמת שענית לי עליה.
קודם כל תודה רבה, רק יש נקודה אחת שעדיין לא ברורה לי, אשמח אם תוכל לתת לי תשובה.
אם אדם פוגע בעצמו קשה במטרה ברורה לשים קץ לחייו, והוא עושה זאת במחשבה מתוכננת מראש של "אחטא, אפעל למען מותי, ואשוב בתשובה לפני הבורא כדי להימנע מעונש- רגע לפני המוות, כשלא תהיה לי עוד אפשרות להינצל"
לדוגמא, אדם יורה בעצמו בבטן בידיעה שייקח לו באזור החצי שעה למות.
הוא עושה זאת מראש בצורה שלא תהיה לו אפשרות לטפל בעצמו בזמן או לבקש עזרה והצלה מאף אחד לאחר המעשה.
ובאמת מיד אחרי הירייה הוא מרגיש את הכאב ואת החרטה, והוא לא צריך "לגרום לעצמו" להיצטער, הוא באמת מצטער מעומק ליבו. הוא בוכה וקורא לעזרה ואין שומע. הוא מבקש סליחה מבורא עולם ובוכה שיציל אותו ושהוא רוצה לחיות.
בסוף הוא מת.
מה דינו?
האם ישלח לכף הכלע כמו שאר המתאבדים ולא יהיה לו חלק בעולם הבא?
הוא שהאם תשובתו תתקבל, גם אם במידה מסויימת, ולא יגנזו את נשמתו?
הרי ידע מראש שישוב בתשובה כי מי לא ישוב בתשובה במצב שכזה בין החיים למוות
אבל כששב הוא התכוון לזה ולא העמיד פנים באמת בכה לאלוקים והצטער מעומק ליבו עד שנפטר.
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
אין לנו שום מושג מה קורה בשמיים, ומה דינו, ומה יהיה בכף הקלע.
אנו יודעים כי על הארץ "האומר אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה".
ואין אנו יודעים כיצד פועל הקב"ה כאשר הוא אמר "אחטא ואשוב", ובסופו של דבר הוא שב.
מה שאנו יודעים שזה אסור, ואין לעשות כך.
כל טוב