שאלה
כבוד הרב שרלו שלום רב
כידוע ישנת בעית "השנים החסרות" שבה אין התארוך המסורתי לחורבן הבית מתאים לידע המחקרי, שקובע אותו בבטחון ל-587 לפנה"ס (ומיעוט האומר שנה קודם או אחרי).
שמתי לב שבדניאל יב, 1290 הימים אם נלקחים כשנים, מגיעים ישירות ל-704-5, שהיא השנה בה הסתיימה בניית אל-אקצא על הר הבית.
התמאה זו עודדה אותי לבדוק אפשרות קיומה של פרשנות נבואית היסטורית גם לדניאל 9, שאולי הוחמצה לאור כך שתארוך חז"ל כפי יכולתם התקבע.
מקריאתי אתה תומך בקבלת התארוך המחקרי, לכן רציתי לשאול לדעתך לגבי פרשנות זו, והאם יכול להיות בה דבר.
בפשטות, אם מקבלים פער בין 7 השבועים (עד כורש), לבין תחילת 62 השבועים, ולוקחים את אלו מבניית החומות ע"י נחמיה (רחוב וחרוץ) -
"נכרת משיח" מגיע בדיוק למות הורדוס ובנו, וחלוקת הארץ.
ספציפית,
אם מקבלים היובל כנפרד ממחזור שמיטה כדעת רבנים,
סופרים מתשרי (כנהוג לענייני שמיטה ויובל),
ומניחים שנת יובל ב-503-2 לפנה"ס, שתסומן כשנת 0,
מתקבל:
חורבן הבית
587-8: שנת 15, יובל 1 תחילת שבוע 3 (אחר שמיטה)
הצהרת כורש
538-9: שנת 64, יובל 2 סוף שבוע 2 (שמיטה)
חומות נחמיה
445-4: שנת 158, יובל 4 תחילת שבוע 2 (אחר שמיטה)
מות הורדוס
2-1: שנת 600, סוף יובל 12 (שנת יובל)
כלומר 7 שבועי שמיטות בדיוק בין החורבן לכורש,
ו-62 שבועי שמיטות בדיוק בין נחמיה למות הורדוס.
לשים לב שתארוך נפוץ למות הורדוס הוא 4 לפנה"ס - אבל זו שארית היסטורית, שהמחקר המודרני הפריך.
חישובים אסטרונומיים מודרניים מגלים שליקוי הירח ב-4 לפנה"ס היה חלקי מאוד, וחל רק 28 ימים לפני תאריך מותו, כך שאינו מתאים.
הליקוי המתאים הוא ליקוי הירח המלא ב-1 לפנה"ס, אשר גם חל 3 חודשים לפני תאריך המוות.
הבלבול בכתבי יוספוס משוער שאולי לא ספר את שנים שהורדוס ובניו שלטו יחדיו כשספר לאחור, ולכן לקח את שנת "תחילת שלטונם" כשנת מות הורדוס.
בקיצור, נראה לי שאם מקבלים שתי הנחות די פשוטות: יובל כדעת רבנים, ופער בין ה-7 ל-62, מגיעים בדיוק להסבר מתאים.
כידוע, אחרי הורדוס יהודה עברה לשלטון רומא, אשר החריבה את בית המקדש.
המרד עד לחורבן לקח מחצית השבוע, 3.5 שנים.
באשר לשבוע הנותר ("הגביר ברית לרבים") נשארות כמה אפשרות.
אפשר כדעת רבנים להכליל בה את המחצית, או, המועדף עלי:
לקחת אותה כזמן עד להדחת בנו, והעברת הארץ לשלטון רומי ישיר בשנת 6-7 לספירה - בדיוק בסוף שבוע אחר כך, בשנת שמיטה.
אני יודע שחישוב כזה לא טיפוסי, אך לדעתי מסיבה ברורה של התקבעות עמדת חז"ל, שאנו יודעים שאינה מתאימה כפשוטה לתארוך, וניתנה בלא כל הנתונים שעומדים בפנינו היום.
אשמח לשמוע דעתך,
תודה רבה, שלום ובריאות לך ולכל עם ישראל.
תשובה
שלום וברכה
הדברים מעניינים מאוד.
לצערי, אין לי את הכלים לבחון את הרעיון שלך.
אין ספק שהוא קשה בפשוטי המקראות (התייחסות לימים כאל שנים), אבל לעולם אין אנו יכולים לקבוע דבר מוחלט.
אשמח אם תפנה את השאלה למי שיש לו כלים טובים יותר משלי כדי לענות עליה.
כל טוב ויישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם