שאלה
שלום הרב
פעמים בדברי חז"ל יש פרשנות שהתקשיתי להבין ..
בפרשת מקץ כתב אל תרגזו בדרך והגמרא מפרשת אל תתעסק בדברי הלכה . לכאורה אינו כפשוטו..
בגמרא מובא שבת פחות שלוש שנים שזנתה מותר לכהן מדוע?
תשובה
שלום וברכה
מפגש בינינו ובין עולמם של חכמים מבוסס על שני יסודות: ראשון בהם הוא קבלת מסורת ושלשלת ההלכה, ואמון עמוק מאוד בדברי חכמים ושמיעה לדבריהם; שני בהם הוא הכרה בנו עצמנו, באמון שיש בנו בחוש הביקורת שלנו, בידיעה שאפילו משה רבנו הודה לדברי אהרון הכהן בפרשת שעיר החטאת ביום השמיני וכדו׳.
וכיצד פועלים לאור שני יסודות אלה:
נקודת המוצא היא אמון בדברי חז״ל. כשאלה נראים לנו לא מתאימים אנו עושים מאמצים גדולים כדי לקרוא אותם בעין טובה, ליישב אותם, לעמוד על כוונתם וכדו׳. רק כשכלו כל הקיצים, ואין אנו מוצאים דרך לעשות אותם אנו משאירים אותם בצריך עיון, אלא אם כן יש לנו סיבה מוכחת לסטות מדבריהם.
מכוח זה, שתי הדוגמאות שכתבת:
א. אכן, במבט ראשון אנו מתקשים לראות ב״אל תעסקו בדברי הלכה״ מימוש של ״אל תרגזו בדרך״. אולם כאמור, נקודת המוצא שלנו היא קריאת חז״ל מתוך אמון גדול, ויש כאן אפשרויות רבות: אפשר שחז״ל עצמם לא טענו טענה היסטורית, אלא פנו לבני דורם ואמרו להם כי יש להיזהר בהליכה בדרך במקומות סכנה להיכנס לרוגז הלכתי ומחלוקות גדולות שמקומם בבית המדרש; אפשר שדבר ההלכה שהתכוונו אליו הוא דברי ההלכה הרלוונטיים לימי האבות, לאמור: שלא ירגזו בדבר הלכה בדיון של מי האחריות על מכירת יוסף ועל עינוי אביהם וכדו׳. יש הרבה מאוד אפשרויות לקרוא את דברי חז״ל, וכך יש לעשות.
ב. אני קרוב לעמדה שחז״ל הגדירו בתולים בצורה שונה מאיתנו. לא כקרון ביולוגי, אלא כתופעה פיזיולוגית הנוגעת למבנה האנטומי של האישה. כבר כתבו רופאים על כך לפני. וכיוון שכך, התופעה הפיזיולוגית הזו חוזרת למקומה אם היא נפגעה בגיל צעיר משלוש שנים, וזה כנראה הבסיס להלכה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם