שאלה
שלום, כבוד הרב.
אני מתחזק מאוד לאחרונה.
תראה: יש לי שאלה יחסית פשוטה אך גם מסובכת ערכית וגם אסורה, כי נראה לי שזו כפירה. אבל אם אני לא אשאל אותה, זה יציק לי עד סוף ימיי.
אני מרגיש שאני יחסית טמא אבל רוצה להיות קדוש יותר, וכאילו מרגיש לי שלא משנה כמה אני אנסה, אני לא אצליח להיות קרוב לקב"ה אפילו קמצוץ ממה שמשה דוד והמשיח יהיו והיו.
זה הדבר הראשון.
הדבר השני זה: האם אלוהים אוהב אותי כמו האחרים? האם יש לו העדפות בעם? האם הוא עושה איפה איפה בין הפשוטים לצדיקים ובין הצדיקים לצדיקים מאוד כמו המשיח ומשה?
כמו כן, אני מבקש סליחה על השאלה. זה מרגיש לי כמו כפירה מאוד גדולה, וזו לא כוונתי.
פשוט אני רוצה להרגיש שהוא אוהב אותי למרות שאני יודע שהוא אוהב אותי, אבל פשוט אני צריך את התחושה והידיעה הזאת.
תודה רבה שיהיה לך המשך יום טוב.
תשובה
שלום לך.
דבר ראשון השאלה שלך היא לא כפירה - היא שאלה מהממת.
היא שאלה שמבקשת לדעת: האם אני או אתה יכולים להיות קדושים? והאם אהבה של הקדוש ברוך הוא כלפיך שונה מאשר לצדיקים?
השאלה גם נשאלת במבט אנושי, מבט שהתרגל לחיות בחיי תחרות.
אנחנו חיים בעולם שבו אם יש לאחד משהו, אז כנראה לי אין אותו.
זה לא המבט האלוקי בכלל.
כיוון שהקב"ה הוא אינסופי והאדם הוא סופי, עד כמה שזה מפליא - אין באמת הבדל בינך לבין אברהם אבינו או משה רבנו. כולנו אפסים גמורים ליד הקב"ה.
אם אני משווה ביני לבין משה רבנו, ברור שאין מה להשוות.
אבל זה בדיוק הענין - אנחנו רגילים להסתכל על הכל בעין אנושית ולא בראייה אלוקית.
כשמדברים על הנושא הזה גם צריך להבין עוד משהו.
רגש הוא מה שאני חווה מהאחר.
כשמדברים על הקב"ה, זה לאו בהכרח הקב"ה אלא איך אנחנו חווים אותו.
במובן מסוים זה כמו המראה החיצוני, אבל לא הפנימי.
ברגע שאני מבין שזו הדרך שאני חווה אותו, אני בכלל נמצא במקום אחר.
לדבר על אהבת ה' מחייב את שני הדברים הללו.
בראייה אלוקית, הקב"ה אוהב את כולנו אותו דבר.
היכולת לחוות את זה קשורה בכמה אני מרגיש קרוב לה'.
לכן, כשאנחנו מרגישים טמאים אנחנו גם מרגישים רחוקים, אבל זה לא מצד הקב"ה - אלא מהצד שלנו. היכולת להרגיש קירבה, כשאנחנו מרגישים שהיא חסרה, תלויה בנו.
הסיפור הזה קשור גם לשאלה השניה.
ככל שאנחנו יותר צדיקים, אז הקב"ה יותר נוכח בקרבנו ומשכך גם אנחנו יותר קרובים אליו (ביחס לאחרים).
האדם מרגיש גם שהוא כלי שעוזר להופעת שם ה' בעולם - הוא יותר מחובר לאינסופי, לנצחי, לקב"ה. זה לא שה' עושה איפה - זה משהו שקשור בנו ובבחירות שלנו.
מקווה שזה הצליח לענות על השאלה, וגם לתת לך חומר למחשבה איך אתה מצד אחד יכול להרגיש יותר את ה', מהמקום שלך - ביחס לעצמך ולקב"ה, בלי קשר לאחרים, וגם לעודד אותך בעבודת ה'.
נתנאל ווייל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם