שאלה
שלום כבוד הרב.
אחותי הקטנה התחרדה לפני מספר שנים (אני לא אוהב את הביטוי "חזרה בתשובה"). כרגע היא חיה בבית אימי. לאמא שלי מאוד קשה עם זה. עם המילומולים, ההסתגרויות, ההחמרות וכו'. אחותי מאוד קיצונית, להבנתי. היא לא יכולה לעבוד היכן שגברים עובדים ולכן היא לא עובדת, היא לא באה איתי לבית הכנסת כיוון שאין ווילון מפריד בין עזרת נשים לגברים, היא אוכלת רק מהדרין ועוד. עכשיו לשאלה - אמא שלי ממש נהייתה חולנית מכל זה. אני חושב שזה פוגע לה בבריאות. האווירה בבית לא טובה.רבים, וויכוחים וכו'. אמרתי לאחותי שלדעתי היא צריכה לעזוב את הבית בדחיפות. הבעיה שאמא חושבת שאני מתחיל לצעוד באותה הדרך והיא מפחדת מזה מאוד. אני התחלתי ללמוד תורה בזמנים קבועים, להניח תפילין, לשמור שבת וכו' אך אני מתנגד לדרך החרדית המסתגרת ומפחד ונזהר שלא להסחף לשם. אני מרגיש שיותר חשוב לי הבריאות שלה והקשר איתה והשמחה בבית מאשר ההתחזקות בדת. מה דעתך? אולי אקח על עצמי רק דברים הקשורים בין אדם לחברו בשלב זה? או דברים שנסתרים מהעין?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
אתה יכול להתחזק ולהתקדם , ומצד שני לא לפגוע בשמחה בבית. צריך טקט וצריך לדעת שלא כל דבר שחושבים שצריך להקפיד עליו הוא באמת נכון. למשל לימוד תורה והנחת תפילין -מדוע זה אמור לפגוע בבריאות בבית או בשמחה?