תשובה חטא תשובה – למה לא?

בס"ד

שלום לך, שואלת יקרה!

מצטער על זמן ההמתנה, בזכות הרמה הגבוהה של שאלתך עשיתי הרבה טיוטות :-)

אני מקווה שהקב"ה יעזור לנו לענות על השאלה בצורה הטובה ביותר.

[סוויצ´ים]
תכל´ס זה רעיון מעולה:

לעשות כיף חיים כל הזמן, וכשה"רשעות-מטר" מתחיל לצפצף, נהיה אדום ומעלה עשן –
עושים סוויץ´ של 180 מעלות וחוזרים בתשובה שלמה ומתנקים מעוונות., ושוב – חוזרים לאקשן!

[מקום שמור?]
יש בעיה, שאולי נראית פיצי-פיצי-פיצי-פיצית, אבל למען האמת – גדולה.
נביא אותה מסיפור מהגמרא (ברכות דף כ"ט עמוד א´):

"יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה [שמונים] שנה
ולבסוף – נעשה צדוקי"

זה קרה ליוחנן, האיש [הכי קדוש] שהיה בעם ישראל בתקופה ההיא,
שהיה כהן גדול ונכנס פעם בשנה לקודש הקודשים - ביום כיפור.
אם עולה לו מחשבה הכי קטנה, למשל איזה צבע יפה יש לארון – הלך עליו. ושירת 80 שנה!
בסוף התקלקל ונעשה צדוקי...

טוב, לא ניסחף.
לא כל מי שאומר: "לי זה לא יקרה" יהפוך לצדוקי.

אלא שדברים בכיוון הזה יכולים לקרות לכל בנאדם.
וגם, "שההנהגות משתנה לאדם לפי שנוי הזמן" (רבי מתתיה היצהרי). אי אפשר לדעת מול מה נתמודד.
בקיצור, בניגוד לאמרת הגשש החיוור:
אין כיסא קבוע ברבנות למי שלא נזהר – אבל נזהר ממ..ש טוב!

[צ´אנס]
ניקח צ´אנס וננסה להיות גיבורים.
"איזה הוא גיבור*הכובש את יצרו,
שנאמר: "טוב ארך אפיים, מגיבור" (משלי טז,לב)" (מסכת אבות פרק ד´ משה א´).

שלמה המלך קרא את ההלכה שלמלך אסור להרבות יותר מ18 נשים פן יסור לבבו (דברים פרק י"ז פסוק י"ז).
יש לזכור שהלכה זאת עוסקת במלך, ולא באדם רגיל...
שלמה הוא החכם מכל אדם – למה שיקרה לו דבר שכזה?! אז הוא הוסיף.
ובסוף ימיו, שלמה הקים מקדשים סביב ירושלים לאלילי הארצות שאתם התקשר ביחסים מדיניים דרך נישואיו.

[זיכרון]
כשאדם נחתך באיבר מסוים, ככל יותר עמוק שיהיה כך יותר כואב.
הדבר שנשאר מאותו החתך היא – צלקת, שמזכירה לא לחזור על אותה טעות.

ונגיד שיוצאים מעבירה/משבר – התרפאנו! תמיד תישאר איזו צלקת שנשארת לנו בזיכרון של הראש שקשה להיפטר ממנה...

כדאי לעבור את זה כל פעם מחדש?
למרות הבריאות – לא כיף לחיות עם משככי כאבים...

[בין חברים]
נקודה אחרת – נגיד שפעם חבר ממש טוב שלי יבוא ויגיד:
"תשמע, [ידעתי] שתסלח לי אח"כ, אז החלטתי ללכלך עליך קצת, כדי שיהיה לי על מה לדבר עם החבר´ה...
ועכשיו אני בא לבקש סליחה מעומק הלב, לא הייתי צריך לעשות את זה".

להאמין/לא על אמיתות "עומק הלב" שלו – זה נושא לדיון אחר. אולי הייתי סולח (אם זה לא היה קורה באופן קבוע).
אבל [בהחלט] ייקח זמן עד שיחזור למעגל החברים הממש טובים שלי.

[ליהנות]
משהו חשוב שצריך להבהיר:
בניגוד לנצרות – [אין] לתורה שום איסור "ליהנות".
האיסור הוא ליהנות באופן לא ערכי.

למשל: אסור להשתטות ולהיות שתויים בשביל הכיף שבחוויה, ואחרי זה להקיא את הנשמה ולעשות עם הקיא אמבטיה...
אבל הרבה דברים אחרים מותרים (בעניין הזה ממליץ לקרוא בספר "בין הזמנים" של הרב סתיו).

[הדרך ארוכה ומפותלת]
הדרך ארוכה ומפותלת ,אני נופל וקם.
אף פעם לא אפסיק ללכת, אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר ,אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך ,אני עומד איתן עם ראש מורם!

קימות – נפילות – קימות, זה מה שקורה בחיי כל אדם, אפילו אם מדובר בצדיק (רק הרמות אחרות).

העניין ביהדות בעבודת ה´, מה שהקב"ה הכי מביט עליו, הוא – אם, איך, כיצד ועד כמה אנו משקיעים מעצמנו, כדי "לצעוד בדרך" = בדרך הנכונה.

אם נעשה את כל העבירות שיש ובסוף נחזור בתשובה, ואז שוב ושוב. אז יופי – נחשב צדיקים, המטרה הושגה! אפשר לסמן וי!
אבל מה עם הדרך? שנפספס את העיקר?!

מקווה שעזרתי, ואשמח לדעת. את יותר ממוזמנת לשוב אליי למייל!

דורון

dozkih@gmail.com