שאלה
בס"ד
שלום.
ברצוני להתייעץ אתכם על כל מה שעובר עליי.
אני דתי כשנתיים כמעט אחרי בר מצוה, משתדל לעשות מה שצריך ללמוד ולהתפלל וכו', אבל אני נופל.
אני נוסע הלוך וחזור בכל יום באוטובוס, ואני פשוט מחפש את הפריצות רח"ל. אני משוטט בעיניי בכל מקום. לצערי זה נכנס לי למחשבה ואחר כך מדרדר לפגם הברית.
הייתי רוצה לבקש ממך מעט עצות ועידוד וקצת דעות מה לעשות באמת כיצד לתקן כיצד להנצל וכו', אני רוצה לחזור בתשובה אבל ממש באמת.
בכל הקשור לפגם הברית (בכוונה ובשינה לצערי), פגם העיניים, והמחשבה.
מה בדיוק ללמוד בגיל הזה? לימוד תורה (איזה לימוד ומה ללמוד. כאילו אני מתחיל מהתחלה. כי עוד כמה חודשים אעבור לישיבה רק ועד אז אני רוצה ללמוד ויש המון ספרים, רציתי להתייעץ מה ללמוד).
וכן להבין כיצד לשבר התאוות והיצר הרע.
אם כל זאת אשיג, אשריכם ואשרי חלקכם.
תזכו למצוות.
תשובה
שלום וברכה
אתה בדרך הנכונה, אבל צריך להיזהר שלא להסתבך.
אתה בדרך הנכונה בכך שאתה משתדל לעשות מה שצריך, ומנסה להינצל מן החטא.
אולם אתה צריך להיזהר שלא להסתבך בתחושה מתמדת של חטאים כל הזמן. התחושה הזו לפעמים מתחפשת למעשה צדיקות וליראת שמיים, אולם למעשה היא הרסנית מאוד.
אתה מכיר את עצמך ויודע שלפעמים אתה נופל. לפיכך, אתה צריך להחליט כי אתה מתמודד עם זה. מתמודד פירושו התרגלות לקרוא דבר מה בעת הנסיעה באוטובוס, או לשמוע מוזיקה שאתה מתרכז בה, וכך אתה לא נמצא כל הזמן במאבק שהתחושה שלך היא שכישלונו ידוע מראש, אלא מתכוון להתקדם כל הזמן.
זוהי רק דוגמה אחת. אין פטנטים בהתמודדות עם עצמנו, אלא רק עבודה מתמדת, החלטה להיות טובים יותר, והתרגלות שלפעמים נופלים, ואם נופלים – קמים, וכך פועלים כל הזמן.
והעיקר – תתרכז בדברים הטובים שאתה עושה. שאתה לומד. שאתה מקיים מצוות. שאתה עוזר לאחרים. שאתה חבר טוב. אין כלי טוב יותר למאבקים שבתוכנו מאשר עשיית טוב. כאשר אתה מרוכז בעשיית דברים טובים שצריך לעשות ממילא הדעת פנויה פחות לבעיות ולנפילות.
כל טוב והרבה הצלחה