שאלה
אבא שלי עולה מארה"ב. את העברית שלו למד רק בגיל 35, ולכן היא גרועה, מגומגמת, ולא מובנת בעליל.
כשהוא מקדש, מבדיל, או אפילו מזמן - הוא נוהג לבלוע מילים, למלמל ואף לדלג על מילים שאינן מובנות לו.
איני יכולה להעיר לו על כך, כמובן, משום כיבוד אב.
הברכות שלו תקפות לגבינו? האם הן נקראו ברכות, עם כ"כ הרבה דילוגים ושיבושים?
ואם אינן תקפות - מה עלינו לעשות? בלי לפגוע בכבוד וברגשות שלו, בוודאי.
תודה רבה.
תשובה
שלום.
מה שאתם יכולים לעשות הוא להגיד את הברכות בשקט בזמן שהוא אומר.
יש לחלק בין אם המילים נאמרות עם כמה שגיעות לבין מקרה של מילמול שהמלים כלל אינם נאמרות .
במקרה של מילמול ברור שלא יוצאים ידי חובה ולכן הפיתרון שנתתי בתחילת התשובה . אבל אם המילים נאמרות עם קצת שגיעות אז בדיעבד יוצאים י"ח.
כמו כן האם ניתן לנסות ולתקן את האבא בלי לפגוע כך שלפחות את עיקר הברכות יגיד כפי שצריך .
לדוגמא בהבדלה לא חייבים להגיד את הפסוקים הפותחים אבל את ברכת היין ,הבשמים , הנר והמבדיל יש להגיד לכן כדי לנסות בעדינות לתקן את המברך לפחות בעיקרי הברכות ואז הבעיה לא מתחילה.