שאלה
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלות הקשורות במצוות התפילין.
כידוע מצוות התפילין זמנה לכתחילה כל היום. רבים מאבותינו הקדושים נהגו ללכת עם תפילין כל היום, ואף עשו איתם את מלאכתם (כפי שראיתי במסכת קטנה תפילין). לפעמים קיים בי הרצון להתעטף בטלית ולהניח תפילין בביתי בשעות אחר הצהרים וללמוד איתן קצת ולהתפלל מנחה. מנהג זה שאני נוהג בו מידי פעם מחזק את רוחי ומקרב אותי יותר לה' לאחר שנים שהייתי רחוק מאד. אשתי שתבדה לחיים ארוכים דוקא מעודדת אותי מאד לעשות כן.
השאלה היא מה עדיף, תפילה במניין ללא תפילין או תפילת יחיד בבית עם תפילין? אין סיכוי שאעשה כן בציבור כי אין בי את האומץ וגם קיים חשש יוהרה.
הדעת נותנת שעדיף תפילת יחיד עם תפילין על פני תפילה בציבור, כיוון שמצוות התפילין שכרה מרובה מאד ושמעתי שמקיים בה 8 מצוות עשה דאורייתא. מצוות התפילה היא דרבנן, כי גם אם נניח שהיא דאורייתא, הרי שבתפילה אחת ביום יוצאים ידי חובה (לא שאני ח"ו מזלזל בדרבנן אבל ברור מה חשוב יותר..)
מהי דעת הרב בעניין?
שאלה נוספת:
לאחר תפילת מנחה שהייתה בט' באב לפני שנתיים, חלצו כולם תפילין והחלו ערבית. ישב לידי בחור תימני שנשאר עם התפילין עד סוף ק"ש של ערבית ורק אחר כך חלץ אותם. המנהג התמיה אותי, ומבירור שערכתי הסתבר שיש שנהגו כן. האמנם אם נשארתי עם תפילין מבעוד יום אל תוך הלילה קיימת מצוות תפילין למרות שחז"ל קבעו לא להניח מחשש שירדם?
תשובה
שלום וברכה!
אתה צודק שמצוות תפילין כל היום. וטוב מאד שיש לך הרגשת קרבה להקב"ה על ידי הנחת תפילין. ברם, להניח תפילין כל היום זו יוהרה כל היום ובמנחה גם בבית, כי אפילו גדולי שיראל של היום לא נוהגים כן. ודאי שאם תניח בבית הכנסת תהיה בעיה יותר חמורה של יוהרה. האמת הציבור יחשוב הפוך - פספסת תפילה בבוקר , לכן אתה מניח ( כלומר יחשבו עליך לא חיובי ).לכן לדעתי ניתן להניח רק לעתים רחוקות כאשר אתה מרגיש שאתה ממש ממש חייב את זה ואל באופן קבוע מחשש חמור של יוהרה. וזה בלי להכנס לבעיה של מחשבות זרות, הרי זו הסיבה למצב היום שלא מניחים תפילין כל היום. אנשים מתקשים לחשוב כל הזמן מחשבות קדושה במשך יום כמו שעשו פעם גדולי ישראל. מקובל שבזמן התפילה של שחרית אדם לא חושב על דברים של יומיום עדיין.
לגבי תפילה בציבור בלי תפילין או בבית עם תפילין. כבר הסברתי שלהניח תפילין כל היום יש בזה יוהרה. מלבד זאת לתפילה בציבור יש מעלות גבוהות מאד ותפילה בבית עם תפילין לא מתקרבת למעלה של תפילה בציבור, אע"פ שאתה מקיים הרבה מצוות דאורייתא. בתפילה בבית אין זימרה של מלאכי השרת בשמים ובתפילה בציבור יש. לכן יש להתפלל בציבור מנחה בלי תפילין, מאשר בבית עם תפילין.
לגבי מנהג של תימני, נראה שהוא מנהג טעות, כיוון שהוא עומד בסתירה עם גזרת חז"ל, לכן אין לנהוג כך.
בברכה,
חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון