תפילות

שלום

לגבי ברכות השחר:
ישנם מנהגים שונים מתי והיכן לאומרם. מדין הגמרא המקורי כל ברכה תוקנה לענין מסוים בסדר הקימה וההתלבשות, אך ברבות השנים נפוץ המנהג לומר ברכות השחר בבת אחת. (לכן ברור שניתן להפסיק בין ברכה לברכה, הן לא יחידה אחת).
היו מקומות וסידורים שהעבירו את ברכות השחר לבית הכנסת. הסבר העניין הוא מפני עמי הארצות שלא היו בקיאים.

לעניננו, נראה שעדיף לומר את ברכות השחר בבית כמה שיותר צמוד לקימה. אם מסיבה זו או אחרת זה לא קרה, אז בהקדם האפשרי - בבית הכנסת בתחילת התפילה.


לגבי החברה המברכת כפול. על פניו זה נשמע לא ראוי וקרוב לברכה לבטלה. כתבתי קרוב, כי אם היא חוזרת בלחש על דברח החזן, יתכן שזה לא ממש ברכה לבטלה, אלא מעין ניגון עצמי של מה שהחזן אומר - קשה לראות בכך איסור, אך זה בהחלט מתמיה ולא ראוי.
אם היא הייתה מברכת ואומרת קדיש ללא קשר לחזן, זה ודאי לא ראוי ויש מקום להעיר על כך.

לגבי הערות לאנשים טועים. כאן כל מקרה לגופו, אם הטועה לא יקבל, יעלב ויגיב בכעס - על זה נאמר כשם שמצוה לומר כל מצוה שלא לומר. אם הטועה ישמח, ויאמר תודה - ודאי שמצוה לעזור לו ולהעמיד אותו על טעותו.
אני מנחש שהמקרה שלך ושל עוד רבים, הוא איש ם באמצע. כאן לדעתי צריך להפעיל שיקול דעת מתי יהיה הזמן שבו הדברים יתקבלו הכי טוב. (יש כאלו ששיחה נעימה אחר התפילה תתקבל, בעוד שהערה באמצע התפילה תחשב כעלבון).

מקוה שעזרתי

כל טוב