שאלה
הרב שרלו, שלום!
1) בתפילת רבי ישמעאל כהן גדול ישנן בקשות נפלאות המנוסחות בלשון יחיד- כלומר המתפלל מבקש על עצמו. האם מותר לי לשנותן ללשון רבים ולבקש אותן עליי, על משפחתי ועל כל עם ישראל?
2) אני שמח לומר תפילה לפני לימוד התורה, אולם לתפילה שאחרי, אני קצת פחות מתחבר. היא מנוסחת בחריפות ואני פוחד לעורר בלי כוונה קטרוג נגד יהודים שאינם לומדים תורה. האם חובה להוסיף תפילה זו, או אפשר להסתפק בתפילה שלפני הלימוד?
3) במסכת ברכות דף ל' נכתב שאחרי "שים שלום" אפשר להאריך בבקשות "אפילו כוידוי של יוה"כ". בפירוש שוטנשטין הוסבר שאדם יכול להאריך בברכת שמע קולנו בבקשות על הכלל, אך לקצר בבקשות על הפרט - בהן ניתן להאריך אחרי שים שלום (כנראה באלוקי נצור לשוני מרע). עד כה נהגתי (בלי נדר) להאריך בבקשות גם על הפרט וגם על כל עם ישראל ומדינת ישראל בברכות שמונה עשרה, לפי נושא הברכה (למשל: בברכת השנים לבקש פרנסה לי ולכלל ישראל וגאות כלכלית למדינה, וכד'). כיצד עלי לנהוג? האם עדיף להמשיך להאריך בבקשות הן על הפרט והן על הכלל בברכות השונות בשמונה-עשרה? האם עדיף לבקש בלשון קצרה את כל הבקשות? האם עדיף להאריך בבקשות על הכלל בברכות שמונה-עשרה ולהזכיר בקצרה בקשות על הפרט, ולהרחיב לגביהן באלוקי נצור? או שעדיף להרחיב בבקשות על הכלל בברכות שמונה-עשרה, ועל הפרט לבקש רק באלוקי נצור?
תודה מקרב לב!
תשובה
שלום וברכה
א. בוודאי שמותר לך לשנות את הדברים ללשון רבים. הדבר נעשה פעמים רבות בנוסחי תפילה, ואתה מתפלל את התפילות האלו כפי שאתה רוצה להתפלל. רק בתפילות שהן חלק מהלכות תפילה אין לשנות דבר.
ב. לא אומרים תפילות שלא מזדהים עימן. צריך להתפלל תפילת אמת, ואין טעם לומר תפילה שלא מזדהים איתה (שוב, איני דן בתפילה ההלכתית). על כן, אם אתה חש כי התפילה שלאחר תלמוד תורה אינה התפילה שלך – אל תאמר אותה בנוסחה הקיים, אלא בנוסח שאתה עצמך רוצה לומר מול ריבונו של עולם.
ג. לגבי הוספת ברכות אישיות בתפילה עמידה: איני מבין למה אתה צריך לבחור בדרך אחת קבועה. להפך, זהו חלק מ"אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים", ולעתים תנהג כך ולעתים כך (תוך ידיעה ההלכה שאין להוסיף תפילות בלשון רבים בברכות השונות, אלא רק בשומע תפילה). נראה לי כי זו דרך הרבה יותר נכונה.
כל טוב, ולוואי ותתקבלנה תפילותינו לרצון לפני אדון כל