שאלה
שלום,
קראתי שלפי רבי סעדיה גאון יש כמה מקרים שתפילה לא נשמעת, ואחד המקרים הוא שהגזירה כבר נקבעה ונחתמה. דוגמה לכך היא עם משה רבינו שלא נכנס לארץ על אף שהתפלל וה' אומר לו "אל תוסף" וכו'.
לפי הספר "גן האמונה" לאדם יש סף של תפילות שהוא צריך להתפלל על כל דבר כדי שייענה, ודוגמה לכך היא שוב עם משה רבינו, רק שהפעם הכוונה היא שה' אומר לו להפסיק לבקש - מכיוון שאם היה מתפלל עוד פעם אחת היה נענה ונכנס לארץ ישראל.
שאלתי היא איך מביאים דוגמה שכביכול סותרת, וכן- מה הנכון בעיניין התפילות?
אודה לתשובה מפורטת.
תשובה
שלום
קשה לי להניח, שיש מישהו שחושב שכל התפילות נענות, הרי יש בקשות לא ראויות, או שסותרות בנינו של עולם, אין ספק שרב סעדיה גאון, צודק, ואיך בכלל ניתן לחלוק על גאון, ללא מקור מפורש מזוהר וגמרות.
כמב צדיקים לא נענו בתפילתם ?אלא שיש גזירה בדיו וגזירה בדם וגזירה בדם לא ניתנת לביטול, למשל גזירת המן לא היתה בדם שהרי כתוב לאבדם, לא-בדם.
ברכה והצלחה