שאלה
בס"ד
שלום.
בתפילות שקבעו לנו חז"ל ישנן הלכות רבות ומפורטות שאנו מחוייבים בהם(מתי לעמוד,מתי ללחוד וכו').
למדתי שהתפילה האישית שבאה בזמן אל מוגדר היא החשובה באמת-האם לתפילה זו אני צריכה לעשות חוקים ברורים ותנאים(כגון:אסור לי לדבר אליו בכפכפים וכדומה)?
האם יש כבר כללים לדיבור אישי אל הבורא או שזו התפילה יכולה להיות בכל מקום,כל מצב ובאילו תנאים שמתחשק לי?
תשובה
הכללים בודאי פחות נוקשים, כיוןן שתפילה מהסוג הזה היא בדרך כלל לא מתוכננת. לענ"ד הבעיה היחידה היא להתפלל במקם שמבזה באופן את מי שאת פונה אליו, כגון שרותים וכדומ'. היכן עובר הגבול? קשה מאוד להגדיר.
מה שבטוח שאם התכוונת לטובה ודאי שלא יצא מזה תקלה.