שאלה
אנו הורים לארבעה ילדים ושמחים מאוד בגידול המשפחה לה זכינו. עם זאת, אנחנו חוששים מפני הרחבת המשפחה שכן גם כך עם ארבעה ילדים קשה- לא מבחינה כלכלית כמו מבחינה נפשית. כל אחד מהילדים זקוק לתשומת לבר רבה ואנחנו מרגישים כי ככל שגדלה המשפחה זוכה כל ילד לפחות, מבחינת הזמן שלנו איתו, מבחינת הסבלנות, מבחינת יכולת ההשקעה וכדו'. ככל שהילדים גדלים, אנחנו מרגישים שהאתגר גדל, ולא להיפך. כלומר, נכון שהצורך בטיפול הפיזי קטן, אבל מכל שאר הבחינות, גם ילד בן 12 זקוק להוריו לא פחות מתינוק.
האם בכלל אמורים/מותר להתחשב בשיקול מעין זה כשחושבים על ילד נוסף?
תשובה
שלום וברכה
לא זו בלבד שמותר, אלא חובה לתהחשב בשיקולים אלה.
לא נצטווינו להביא ילדים לעולם רק כדי שיהיו ילדים, אלא גדי לגדל אותם כראוי.
ברם, יש להדגיש חזור והדגש כי התחשבות בשיקולים אלה אין משמעה כניעה להם. להפך: לאחר שמכירים את השיקולים, בוחנים האמנם מדובר בדבר מה שלא ניתן כלל לעשותו, או שעם מאמץ והשקעה ושינוי סדרי עדיפויות, והבנה עמוקה כי זו היצירה הגדולה ביותר של האדם, והעונג המשמעותי ביותר של האדם - מביאים לעולם משפחה גדולה, מממשים בכך את האושר הגדול, את הייעוד, ואת התפקיד בעולם.
כניגשים בדרך זו לסוגיה מוצאים את הדרכים להכריע בין השיקולים השונים לכיוונים השונים, ואז זוכים בזכות גדולה.
כל טוב