תחושת ריקנות גדולה מאוד

שלום וברכה

אני מבקש לעזור לך כיכולתי, אולם היא לא רבה.
המצב בו את נמצאת הוא בדיוק המצב שאת זכאית להוריד משא כבד מעל עצמך, לפתוח אופקים חדשים, ולהתנער מהמצב הזה. אין שום סיבה שבעולם שתצטרכי ללכת עם משא כזה כבד על הכתפיים. את זה עושים עם בעל מקצוע בתחום הזה, המסוגל לאפשר לאדם לפתוח את עצמו מול המציאות.

כרב, אני יכול לומר כמה דברים כ"עזרה ראשונה" בלבד:
א. כאמור, אל תקבלי את חייך כפי שהם עכשיו. מותר לך ואת זכאית לבקש מהחיים הרבה יותר, ולא להיות בחיי נישואין שאינם טובים. בוודאי שאינך חייבת להמשיך לחיות במצבים של תחושת חוסר נאמנות, וזה בשעה שיש לך סיבות אמיתיות לחשוש מכך.
ב. הרבה תלוי בהתחלה גם בהתייחסות שלך. אל תבכי על העבר (לימוד המקצוע). זה לא יקדם אותך לשום מקום* אל תבכי על כך שאת לא מספיק טובה – לא אביך זכאי לעשות לך את זה, וגם לא התחושות שלך כלפי השאלה האם את אמא נוראית. סביר להניח שלא.
ג. יותר טוב להתבונן דווקא אל מה שהעתיד מזמן. הוא מזמן אפשרות דווקא להיות אמא יותר טובה, והוא מזמן אפשרות דווקא לעבוד בעבודה החדשה שלמדת בפעם השניה. הרעיון היסודי הוא "קמעא קמעא" – לקבל החלטה פשוטה ולעשות אותה, ואז החלטה מעט יותר קשה וכדו'. אם נופלים – קמים שוב, ולא בוכים על הפצע, אלא מנסים לראות כיצד אפשר לרפא אותו.
ד. אלו הצעדים הראשונים המאפשרים לאדם לחוש שיש בכוחו, ושהעתיד פתוח לפניו. אז אפשר לבחון מחדש את התביעות שלך מהקשר עם בעלך, ולהתחיל תקופת חיזור מחודשת כאשר את עומדת על הרגליים של עצמך, ולא קורסת ונובלת, וכך גם עם הבנות.
ה. כאמור, זו עזרה ראשונה בלבד, אולם הטוב ביותר הוא דווקא לבנות דברים עם איש מקצוע.

כל טוב והרבה אושר