שאלה
שלום.
שמי שוהם חן, אני לומדת בכיתה י"ב, כיתה שבא מתחילות התהיות על מקום השרות שלך. כיום רוב הבנות הדתיות ישר מצהירות ומוציאות פטור מהצבא- מהערכים שאלהם חונכו במשפחה וכן באולפנה. גם אני הצהרתי בתחילת כיתה י"א. אך במבט לאחור אני מאוד תוהה אם זה הצעד הנכון? יש הרבה סיבות למה לא להתגייס לאו דווקא סיבות דתיות.
אנו רוצה להגיע להבנה מעמיקה שאני בדרך כלשהי לשירות לאומי/צבא אחרי הסתכלות מאוד רחבה על שתי הצדדים . ובחרתי בדרך הנכונה בשביל עם ישראל.
תשובה
שלום שוהם.
אז מה את רוצה? שאני אכתוב לך במסגרת הזו הרצאה ארוכה על העניין?
ולמה את פונה אלי? הרי אם תפני "על ימין או על שמאל" תקבלי תשובות שונות ממה שתקבלי ממני. אם תפני ל"רב" חרדי, תקבלי תשובה מסויימת. ל"רב" "חרד"לי"- תשובה קצת שונה. ל"רב" מ"נאמני תורה ועבודה"- תשובה שלישית, וכן הלאה...
אני חושב שהחלטת החלטה נכונה. התרומה לעם ולמדינה בשרות הלאומי במקומות מסויימים, לא פחות חשובה, ולפעמים הרבה יותר חשובה, מהרבה מן התפקידים שחיילות ממלאות בצבא, אך בוודאי לא מכל התפקידים שחיילות ממלאות. חפשי מקום התנדבות כזה.
מלבד זאת, אני חושב שהשרות והנתינה לעם ולמדינה לא מסתיימים בגיל 19 או 20, עם תום השרות הצבאי/ השרות הלאומי, אלא נמשכים עד זקנה ושיבה. יש הרבה דרכים בהם ניתן לתרום לחברה ולמדינה, בכל גיל.
כך, בכל אופן, רעייתי ואני משתדלים לחיות ולפעול, וזה המסר שהשתדלנו להעביר לילדינו ותלמידינו במהלך עשרות שנים.
אני מציע לך לבחור בדרך זו. אני הולך בה כי אני חושב שהיא נכונה, ולכן אני ממליץ עליה.