שקרים לבנים

שלום רב,
אני יכול לתת בזה כמה כללים מנחים לפי מה שבדקתי והבנתי, אנחנו יודעים - שמפני דרכי שלום אפשר לשקר, כמו אם מישהו יפגע או משהו כזה וכן שזה לצורך מטרה נעלה כמו למשל שמותר היה לשקר לשוטרים כשרצינו להיכנס לגוש קטיף. אבל לצורך עצמך סתם ככה אסור לשקר כאיסור דאו´..
הרעיון פה הוא ששקר איננו מה שאתה אומר בפה רק אלא זה קשור למה אתה מנסה להשיג. אדם שרוצה להיכנס לגוש קטיף הוא בעצם עושה דבר אמת. עניין של תורה שהוא אמת, ולכן מה שהוא אומר בעצם משרת את האמת האלוקית וזה אילוץ שצריך להשתמש בו. אבל ילד שמעתיק במבחן או מורה ששואל אותך איפה היית אתמול ואתה משקר זה מילים שמשרתות את רצונך ולא את האמת, ולכן זה שקר. אנחנו מוצאים זאת כשבית הלל אומרים להגיד "כלה נאה וחסודה" - למה? כי היא נאה בעיני בעלה, זאת אומרת אומנם הבחורה לא נאה ממש אבל סילוף האמת הוא נכון כי הוא נשען על אמת יותר נכונה שהיא - נאה בעיני בעלה. אותו דבר הרעיון של לומר לשוטר שאני גר בגוש קטיף שבעצם הרעיון פה הוא ["מצד האמת מותר לי להיכנס פנימה - ואתה השוטר הוא זה שמשקר"] וכן לגבי דרכי שלום.. צריך מאוד להיזהר בהגדרה הזו ורק כשהדברים ברורים כגון הדוגמאות שנתתי למעלה מותר לשנות. וכלשון הגמ´ "לשנות" כי זה איננו שקר. המילה "שקר" משמעותה "עולם השקר" אבל דברים אלו הם אמת ומשנים מפני האמת.. אני מקווה שהרעיון ברור, ושוב צריך להיזהר בזה כי השקר הוא דבר חמור ומאוס, אפילו כשאין ברירה ומשתמשים בו.
אשמח לקבל תגובה על התשובה ומקווה שעזרתי..

אבי,
aviwolfson@walla.com