שמירת נגיעה

אורית שלום וברכה.
הנושא של לחיצת ידיים שנוי במחלוקת בין האחרונים, כמה צריך להשתדל להימנע ממנה.
המחלוקת מבוססת על כך, שעיקר האיסור נאמר על מגע של חיבה. אולם בלחיצת יד מטעמי נימוס לכאורה, אין משום נגיעה של חיבה והנאה, ואכן, כך היה מקובל בקהילות רבות באירופה, בעיקר בגרמניה. לעומתם, יש מחמירים בכך, וידועים מספר מקרים של גדולי ישראל כמו הרב נסים ז"ל, ויבדל לחיים הרב עובדיה, שלא לחצו ידים לנשים באירועים רשמיים ועוד רבים.
המתירים מוסיפים, שאם גבר (או אישה) הושיטו יד, ומניעת הלחיצה עלולה לגרום לבושה והלבנת פנים – אין להחמיר, וצריך להשיב בלחיצה. (שו"ת הרב ליאור)
היתר זה של דרך ארץ ונימוס, צריך זהירות, משום שאנו עדים כיום, למציאות בה פגישה בין גבר ואישה מתבטאת גם בחיבוק ונישוק, האסורים בוודאי לכל הדעות.
לכן, נראה לי כי כאשר מושטת יד, צריך לכתחילה להשתדל להתחמק בנועם, ובדיעבד, אפשר לסמוך על המקילים, והכל תלוי בכוונת הלב.
לגבי אנשים עם ליקוי קוגניטיבי אפשר להקל עוד יותר, מכיוון שכדברייך יש ספק אם יבינו את הסברייך.
כל טוב ובהצלחה.