שאלה
כבוד הרב שלום ,אני בתנועה נוער ואני לקחתי על עצמי שמירת נגיעה אני שומרת כבר שנה וחצי (לא שנגעתי בבנים לפני כי לא ההיית בקשר ממש ) וכשהבנים שואלים אותי?איזה שמחה אני מרגישה פנים ולא אכפת לי שאומרים מהה ואבל למה מה את בת -80 וזה וזה . אבל אני מרגישה הכי בסדר עם זהה מרגישה שלמה לא כמו כולם אני מרגישה כאילו אני יהלוםם ויש בו אבטחה על מנת שלא כול אחד ויבוא ויגע ויהנה ,מאז שנכנסתי לאלופנה תנתקתי מדברים שאני "אוהבת או רגילה להם " ולפעמיים אני אומרת לעצמי תהני תצאי תבהלי מה יצא לך מכול זה שאת שומרת על עצמך זה שאת שומרת נגיעה ומאז שנכנסתי לאלופנה לקחתי על עצמי כמה דברים -
1 ללכת סוגר וארוך (חולצות)
2 לא לרקוד מעורב
3 שמירת נגיעה
קצת קשה לי עם זה ונכון שאם קשה לי אני בעלייה אז למה אני מרגישה שאני מפספסת משהו בחיים?
ובקשר לשמרת נגיעה, בתנועת נוער יש בנים שמכבידים את זה ויש בנים שלא מתייחיסים לזה אפילו ואני אומרת להם אני שומרת נגיעה אל תגיע בי אם נוגעים ואז אומרים סליחה. ופניתי למדריכה שלי ואמרתי לה את זה והיא אמרה לי שהיא תטפל בזה ושבן נוגע בי אני מרגישה כ"כ טמאה ( סליחה אם אני לוקחת את זה קיצוני ) ושאני כ"כ מכשילה אותו מה לעשת חשבתי אולי לעזוב את הסניף כי אני לא מוכנה שיגעו בי ?.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ראשית, יישר כוחך.
את עומדת בנסיון קשה מאוד בגבורה ובקדושה.
הבוז והלעג שחלק מהחברה מפנים אליך לא מצליחים לפגוע בהרגשת הקודש שמובילה אותך, וזה דבר נפלא וראוי להערצה.
נכון. עם כל העליה היצר הרע לוחש לך באוזן, "את מפסידה" "למה לך?", "שם יותר טוב", "יש שם עולמות מדהימים". הוא מנסה להפיל אותך. אולם את יכולה לענות ליצר ולומר לו: "אל תבלבל בשכל. הייתי שם, זה עולמות של טומאה שאין בהם שום כבוד ואושר פנימי, זה עולם ריק רחוק מקודש שברחתי ממנו. לך יצר רע, חפש פרייר אחר".
לגבי תנועת הנוער.ראשית את לא מכשילה משהו שבה ונוגע בך. הוא מכשיל את עצמו. אפשר לרחם עליו אולם לא צריך לחוש טמאה בשל כך.
נדמה לי שאם מדובר בתנועת נוער דתית ותבהירי שוב פעם את דעתך תוכלי לגמור עם התופעה הזאת. ואם את חשה שזה לא עוזר, אז חפשי חברה אחרת, שחשה כמוך.