שמירת נגיעה-חשוב

לדעתי ייתכן ואת עומדת לפני אחד המבחנים המשמעותיים ביותר בחייך שיעצבו את זהותך האמונית לאורך שנים רבות.
אין שום הצדקה הלכתית לערוך אימוני קרב מגע עם בנים, בשום מציאות שהיא. הדרך היחידה בה תוכלי להמשיך לעסוק בכך הוא בקבוצה נפרדת לחלוטין, נוכחות של בנים כלל.
לדעתי, עלייך להתייחס לנושא ברצינות המירבית, ולקחת בחשבון את ההשלכות שעשויות להיות להחלטה שתקבלי על המשך חייך בכל התחומים כולם.
החלטה זו יכולה להוביל אותך לגבהים של רצינות אמונית ושל נחישות אישית, תוכל להפוך את הזהות שלך למשהו מגובש ועקרוני, שעומד מאחורי הערכים בשמם הוא בא.
הוויתור וההקרבה הם חלק בלתי נפרד מעולמנו הרוחני, וכאשר אין באפשרותנו למצא פתרון סביר במציאות הנוכחית, פעמים רבות שאנו משלמים על כך בהקרבה קשה וכואבת.

כמובן שתוכלי לנסות למצא קבוצה נפרדת באזור מגורייך ובכך לשמור על כל היקר לך בכל העולמות.

עקיבא
(המשיב אינו רב)