שאלה
יום טוב!
שמירת נגיעה מקובלת כיום בהרבה חברות כשמירת נגיעה מוחלטת, אבל עד לפני כמה עשרות שנים, בדור של ההורים שלי,לפחות, הציבור הדתי לאומי לא נהג כך והיו קיימים נגיעות של עד חיבוקים כשמנחמים. האם רובו חטא או שאולי פשוט ( וככה זה נראה לי ) שאם השנים הפכה החברה החילונית למתירנית מאוד מאוד, ולכן כנגד זה הוסיפו הרבנים המון סייגים לאיסור זה? בקיצור אני שואלת האם יש רבנים המתירים נגיעה כמובן עם גבול ואני מתכוונת כשסומכים על כל אדם שיידע מה הגבול? ואם באיזה שהוא מקום השאלה נשמעה קצת קנטרנית אז אני מצטערת וזה באמת לא הכוונה. והערה לסיום אני עומדת לקראת גיוס לתפקיד לא של לוחמה אבל יש בו רוב לבנים אז אם אפשר להכניס בתשובה התייחסות לשמירת נגחעה בצב"א אשמח.
בתודה רבה רבה , רעות
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
א. הימנעות מנגיעה של גברים ונשים נפסקה כבר לפני מאות שנים. לחלק מהפוסקים היא איסור דאורייתא, ולרובם איסור דרבנן.
ב. הציבור הציוני דתי אכן לא הקפיד בנושאים אלה – וזה לא בסדר.
ג. עתה הוא מתקדם. אין מדובר בחובה הנובעת מבניית מחסומים כנגד מתירנות, אלא כחובה הלכתית עצמאית העומדת בפני עצמה.
ד. בצבא – על אחת כמה וכמה. זה חלק מהשליחות שלך להיות זו שתחיה לאור הנורמות ההלכתיות הראויות, ולהפיץ את בשורת הצניעות והקדושה בעולם בו תהיי.
כל טוב ובהצלחה