שמירת נגיעה בין חברים..

חברה יקרה,
קודם כל אני מתנצלת על העיכוב בקבלת התשובה.
השאלה שלך היא שאלה חזקה. טוב לנו ביחד כשאנחנו קרובים, למה שנפסיק?
ומסתתרת כאן עוד אחת טובה- איך אפשר לשמור מצוות אם לא מבינים?

נתחיל בהתחלה ונשלב את שתיהן אי"ה.

הנגיעה היא אכן ´מאסיבית´, כלשונך. אבל בכל רמה של מגע זה נכון.
[גם נשיקה על הלחי היא שלב מוקדם של הדבר הבא.]
כמו שאת חווה על בשרך, התחלתם בקטן, המשכתם בגדול ואת מפחדת מאוד שתגיעו עד הסוף.
הבנאדם הכי חזק שיודע לשלוט בעצמו בכל מצב אחר, לא יכול לסמוך על עצמו באיסורי עריות. ולכן חז"ל- שהם [חכמינו], זכרונם לברכה, שחכמת החיים שלהם היא חלום של כל אחד מאיתנו, קבעו גדרות רבים בנושא הזה. אל תחשוב שאצלך זה אחרת, שאתה יכול גם קצת ואז לעצור. "אין אפוטרופוס לעריות". לאף אחד אין. ולכן זה פשוט דבר אסור.
ואין שום סיבה שעצם האיסור הזה לא יגרום לך להפסיק לגעת בחבר שלך.
הקב"ה מצווה עלינו להתרחק ממגע בין המינים. את סומכת על שיקול הדעת שלך יותר מאשר על מלך העולם??... לא נראה לי שייך. וזה בטח לא המקום הרוחני שאת מעוניינת לעמוד בו.

גם אחרי שמתחתנים יש תקופות של מגע וקרבה ותקופות של הרחקה.
למה?
כי מגע זה חלק כל כך משמעותי בקשר שלך עם בעלך לעתיד, שאת צריכה לשים אותו בתוך גבולות. לא לתת לו להשתלט על החיים הלא- פיזיים שלכם ביחד ועל השותפות שמעבר לנשיקה על הלחי שבזכותה בחרתם אחד בשני. וגם בגלל שהדבר הזה כל כך מיוחד, שצריך להפסיק אותו קצת כדי לחזור אליו ממקום חדש כל פעם.
וברור לי כמו שמש בצהריים שאת רוצה [לשמור את האוצר הזה] רק לאדם אחד שאיתו תגדלי ילדים ונכדים בע"ה.
תסכימי איתי שפחות מרגש לגעת באדם נוסף, שהוא גם בעלך, אחרי שבחורים רבים עברו תחת ידך בעבר הרחוק או הקרוב.

אז איך שומרים נגיעה? כבר התרגלנו למגע אחד של השני וזה מוסיף המון לקשר בינינו.
[את צודקת, אי אפשר לשמור נגיעה בין חברים.]
אי אפשר.
את אוהבת אותו? את נמצאת איתו? טבעי שאת גם נוגעת בו. זה פשוט, אחד ועוד אחד בסוף יהיה שווה שתיים לא משנה מאיפה תבחרי לספור אותם.
וחצי שנה שהצלחתם זו לא הוכחה- כי יש את עכשיו, שאתם שוב נופלים. ויש בעיות צניעות רבות נוספות עוד הרבה לפני החיבוק עצמו. את מבינה לבד על מה אני מדברת.

אני לא הרב שלך ולא אמא שלך ובגלל זה אף אחד בתשובה הזאת לא הולך להגיד לך "תפרדו".
אבל את בנאדם רציני, ואת תחשבי לבד איך את רוצה שהחיים שלך ייראו.

מעריכה אותך מאוד על האומץ לכתוב אלינו ולשמוע את הדברים שידעת שתשמעי, ולהתמודד מולם באמת, מבפנים. בפני הקב"ה ולא בפני הכיף והחשק להמשיך ולגעת.

אם את צריכה אותי, אני מחכה לשמוע ממך במייל שלי-
Rutav89@gmail.com
רות.