שמירת הברית

בס"ד

שלום לך אחי,

דבר ראשון אני רוצה להתנצל על העיכוב בתשובה.

מאוד הזדהיתי עם הרצון שלך לחיות חיים של קדושה וטהרה, ועם הצער שלך על מה שאתה נכשל. מהשאלה הקצרה שלך אני רואה שאתה רוצה ומנסה להפסיק עם הדברים הלא טובים, מחפש דרכים איך לעשות את זה ואפילו מוכן לפנות ולהתייעץ – מה שלא כל אחד מוכן לעשות. מי שיש לו רצון להתקדש ולהיטהר והוא משתדל למצוא דרכים כדי להוציא את זה לפועל, הוא בדרך הנכונה, ואני משוכנע שאם תתמיד בדרך הזו - בסוף תצליח.

אני רוצה לכתוב כמה נקודות, ומקווה שבעזרת ה´ הן תעזורנה מעט.

א. הדבר החשוב ביותר במאבק הזה, הוא לזכור שאנחנו באמת טובים ובאמת שייכים לקדושה. כבר אמרו צדיקים שהרבה יותר משהיצר הרע רוצה את החטא עצמו, הוא רוצה את היאוש והעצבות שאחרי החטא. הוא רוצה שנחשוב שהחטא מלמד על כך שאנחנו לא באמת שייכים לקדושה ולעבודת ה´. כך הוא יוכל לבלוע אותנו לגמרי ח"ו, כי מי שחושב שהוא שייך ליצר הרע, הוא עושה את כל מה שהיצר אומר לו ואפילו לא מנסה להתנגד.

לכן חשוב מאוד לזכור ולשנן, שאנחנו טובים ורוצים טוב, שהקדושה ועבודת ה´ זה מה שמתאים לנו באמת (אפילו יצר המין עצמו הוא לא דבר שלילי, אם משתמשים בו בזמן הנכון), והחטא הוא דבר חיצוני וזר שנדבק אלינו בעל כרחנו. כל מחשבה אחרת היא שקר מתועב, והיא באה אך ורק מהיצר הרע שרוצה להכשיל אותנו. לפעמים היצר מתחפש ל"צדיק" או ל"מקובל" ואומר לנו עד כמה החטא חמור, כשכל הכוונה שלו היא להביא אותנו לייאוש. נכון שהחטא חמור, אבל עד כמה שהוא גדול - רחמי ה´, כוחה של התשובה והתיקון, וכוחה של הנשמה הקדושה שבתוכנו הם גדולים הרבה יותר ואין בכלל מה להשוות ביניהם.

אחת הבעיות של נערים שנכשלים בפגם הברית, היא שאחר כך הם מרגישים קושי להתפלל או ללמוד תורה, כי הם מרגישים שזו צביעות אחרי מה שהם עשו. צריך לדעת שהמחשבה הזו מגיעה מהיצר הרע ואין בה שום אמת! היצר משכנע אותנו שכשאנחנו חוטאים זה אנחנו באמת, והתפילה או הלימוד הם העמדת פנים. אבל האמת היא הפוכה לגמרי, כי הרי מה שאנחנו באמת רוצים זה להיות קרובים לה´, והחטא הוא זה שבא רק מ"רוח שטות" שמשתלטת עלינו, והוא "העמדת הפנים" האמיתית. דוקא למי שמתמודד בשמירת הברית חשוב להשקיע בתורה, בתפילה ובמעשים טובים, והם אלו שיעצימו את הכוחות הפנימיים שלו ויעזרו לו להשתחרר מהחטא.

ב. באופן דומה, חשוב לזכור שה´ אוהב אותנו בכל מצב. כמו שאבא לא מפסיק לאהוב את בנו גם אם הבן הסתבך, כך ה´ אוהב אותנו תמיד ומחכה שנשוב אליו. וברגע שאנחנו פונים לה´ ואומרים לו "ה´, אני באמת רוצה להיות טוב ולהתקרב אליך, ומצטער על הדברים הלא טובים שעשיתי" – אזי מיד ה´ סולח לנו ומקרב אותנו באהבה.

ג. "אין שום יאוש בעולם כלל". צריך לדעת שאם ה´ יתברך נתן לנו ניסיון כזה, עם יצר הרע חזק ופריצות איומה שמשתוללת ברחובות ובבתים - זה אומר שהוא מאמין בנו שיש לנו את הכוח להתמודד עם זה ולהצליח. חייל עם פרופיל נמוך לא שולחים לחזית, ולחזיתות הקשות באמת שולחים רק אנשי סיירות. אם יש לך כאלה ניסיונות, סימן שאתה ב"סיירת" של ה´!

המפתח החשוב ביותר לניצחון בקרב הזה, הוא העקשנות. אם אתה מחליט שיהיה מה שיהיה, אתה לעולם לא תפסיק לנסות לחזור אל הקדושה, ותמיד תחפש דרכים ועצות אין להצליח – מובטח לך שתצליח. (ראה בספר "ליקוטי מוהר"ן" חלק ב´ תורה מח)

ד. אתה לא לבד. גם כשאתה במבצע של ה"סיירת", בשטח עויין, המפקד לא עוזב אותך אלא נותן לך "מכשיר קשר" כדי לבקש כל סיוע שאתה צריך. ה´ יתברך נמצא איתך כל הזמן, שמח בהצלחות שלך ומצטער על הכשלונות, הוא יודע בדיוק מה המצב שלך ועם מה אתה צריך להתמודד ואתה יכול בכל רגע ורגע לפנות אליו בעצמו ולבקש ממנו עזרה. דיבור עם ה´ בשפה שלך אפילו 5 דקות ביום יכול לחולל פלאות בכל התחומים. הקשר הזה עם ה´ חשוב במיוחד למי שמתמודד בשמירת הברית, וזה כלי הנשק החזק ביותר שיש לנו.

ה. גם מעט זה טוב מאוד. צריך לדעת שכל דבר הכי קטן של קדושה ושל התגברות על היצר שאנחנו עושים – יש לו ערך עצום. להתגבר על הרהור רע אחד* לדחות את היצר הרע אפילו ב-10 דקות או בחצי שעה* לומר דיבור אחד של תפילה לה´ שיעזור לנו* להקדיש מעט זמן למחשבה איך לשמור על עצמנו בקדושה* להימנע פעם אחת מראיה או מקריאה של דברים לא טובים* לעשות תשובה מיד אחרי נפילה, מתוך אמונה שה´ באמת סולח והתשובה באמת מנקה אותי, ולא "להתבכבש" בתוך הבוץ* ללמוד תורה ולהתפלל בלי להיכנע למחשבה שאני לא ראוי לזה – צריך לדעת שכל דבר קטן כזה הוא בעל ערך גדול מאוד מאוד, ובדיוק בשביל כל ההתגברויות הקטנות האלה ה´ נתן לנו את הניסיון הקשה הזה. את הנפילות אפשר לתקן ע"י תשובה, אבל הניצחונות הקטנים האלה נשארים איתנו לנצח.

ו. "בתחבולות תעשה לך מלחמה". דמיין לעצמך שני מתאגרפים: האחד מנסה לתת לשני אגרוף בלסת, והשני מסובב לו את היד בתרגיל פשוט ונותן לו בבטן. הראשון קם, ועם רצח בעיניים מנסה שוב, והשני שוב חוסם אותו עם אותו תרגיל בדיוק. כמובן שהראשון צריך להבין, שכל עוד הוא לא יהיה יותר מתוחכם, הוא לא יצליח להתגבר גם אם הוא ינסה אלף פעמים. הנמשל הוא, כמובן, אתה והיצר הרע. צריך להקדיש קצת זמן למחשבה: מה נקודות התורפה שלי? באלו מצבים אני נוטה יותר להיכשל? איך אני יכול להימנע מהמצבים האלו? איך היצר "עובד עלי" כל פעם ואיך אני יכול להימנע מזה? מה נקודות התורפה - שלו? אלו דברים משפיעים עלי לטובה, ואיך אני יכול לחזק אותם? מחשבה על הדברים האלה יכולה לסייע לך למצוא עצות ו"פטנטים" שיעזרו לך להתמודד בצורה חכמה.

ז. "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". חשוב להיות כמה שיותר עסוק בדברים חיוביים: בלימוד תורה (חשוב במיוחד! כדאי להתרכז בדברים שאתה אוהב), בתפילה, בחסד, בפעילות חברתית, בפעילות גופנית, ועוד ועוד. מי שהראש שלו נמצא בדברים חיוביים, פשוט אין לו זמן וכוח בשביל היצר הרע. לעומת זאת, בטלה ושיעמום הם הפרצות הקוראות לגנב.

ח. להתרחק מ"סוכני העברות". אני לא צריך להגיד לך עד כמה אינטרנט לא מבוקר, טלוויזיה ועיתונים חילוניים הם מסוכנים מאוד. צריך לדעת שזה לא במקרה שיש שם פריצות, אלא זה בהגדרה מה שמקדם את המכירות ואת ה"רייטינג" שלהם.

אני הולך לכתוב לך משהו מאוד קשה, ואני לא יודע אם הייתי יכול לעשות אותו אם הייתי במקומך. לדעתי אי אפשר בשום פנים ואופן להשלים עם מצב שבו יש לך בבית אינטרנט פרוץ. שמירה על קדושה במצב כזה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. אני חושב שאתה צריך לדבר עם ההורים שלך ולבקש (למעשה, לדרוש! ברגישות ובנחישות!) שהם יתחברו דרך "אינטרנט רימון", שלמיטב ידיעתי הוא החסימה האפקטיבית היחידה. אין ספק שזה מאוד מאוד לא נעים, אבל אתה לא חייב לספר להם בפרוטרוט איפה אתה נמצא, ואתה יכול להציג את זה יותר בתור חשש מהעתיד. נוסף על כך, כתוב בספרים שבושה היא דבר שמועיל מאוד לכפרת עוונות, וקל וחומר שאם אתה עושה את זה ביוזמתך כדי להינצל מכאן ואילך – יש בזה ממש בחינה של מסירות נפש על קידוש השם (הרי הלבנת פנים שקולה כנגד שפיכות דמים), ואין ספק שזה מטהר מאוד מאוד את הנפש. הלוואי שנזכה שיהיה לנו הכוח לעבוד את ה´ "בכל נפשך".

ט. יש עצה מעשית, שיש כאלה שהיא עזרה להם מאוד, אבל צריך זהירות רבה לפני שמשתמשים בה.

השולחן ערוך כותב בהלכות נדרים: "אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר, אף ע"פ שמקיימו, נקרא רשע ונקרא חוטא".

אבל בהמשך הוא כותב: "אם ירא שיתקפו יצרו, ויעבור על איזו מצוה ממצות לא תעשה, או יתרשל מקיום מצות עשה - מצוה לישבע ולנדור כדי לזרז עצמו".

אחת הבעיות הקשות בעניין שמירת הברית, שמי שנכשל בחטא הרבה פעמים, אזי החטא "נעשה לו כהיתר" והוא כבר אינו מרגיש את חומרתו. לכן, אם האדם מצרף לאיסור גם נדר או שבועה, והם חמורים בעיניו, הדבר עשוי לעזור לו להתגבר.

כמובן, וזה צריך הדגשה רבה, שעצה זו עוזרת רק למי שיודע בנפשו שנדרים ושבועות חמורים בעיניו מאוד והוא בשום אופן לא יעבור עליהם. אם לא - אין להשתמש בעצה זו.

מי שמחליט "ללכת על זה", מומלץ לו שלא ינדור או יישבע "מעתה ועד עולם" אלא שיאמר שביום או ביומיים הבאים הוא יימנע מלחטוא. באופן כזה גם בשעת ניסיון קשה, אפשר יהיה לומר ליצר הרע "לא נורא, חכה רק עוד יום-יומיים". כשסערת היצר תעבור - אפשר יהיה להאריך את התקופה בעוד יום-יומיים, וכן הלאה. לאחר כמה חודשים, אפשר כבר לעשות זאת לתקופות ארוכות יותר. יש כאלה שעצה זו עזרה להם לחדול מן החטא אחת ולתמיד. אך כאמור - היא דורשת זהירות רבה.

י. דברים שכדאי לקרוא וללמוד:
הספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן – נכתב במיוחד על ענייני שמירת הברית וכל ההתמודדות שמסביב. ספר חובה!
"משיבת נפש", ע"פ תורת רבי נחמן מברסלב: "הספר הקדוש הזה מאמץ ומחזק כל הנפשות החלושות והעייפות והנידחות, ומודיע אותן שגם ממקום שהן יכולות לשוב אליו יתברך ואין שום יאוש בעולם כלל".
"השתפכות הנפש", ע"פ תורת ר´ נחמן מברסלב, על ענייני תפילה והתבודדות.
"ליקוטי מוהר"ן", חלק א´ תורה רפב, וחלק ב´ תורה מח.
ראה גם בקישור: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=15319


יא. לסיום, עוד נקודה קטנה. לפעמים אנחנו מרגישים שההתמודדויות הקשות שלנו הן מצב של "בדיעבד", שצריך לנסות להיפטר ממנו, כדי לעבוד את ה´ בקלות ובנחת. אבל אם זה היה נכון – לא היינו יורדים לעולם הזה, שהוא בהגדרתו עולם של התמודדות. ההתמודדויות האלה מחזקות ומעמיקות את הקשר שלנו עם ה´, יותר מכל דבר אחר. ואמנם אנחנו מתפללים "אל תביאנו לידי ניסיון", כי אנחנו לא בטוחים שנוכל לעמוד בהם, אבל לאחר מעשה אנחנו עתידים לראות שדוקא מתוך הנסיונות, הנפילות וההתחלות מחדש, התעצבה הקומה הרוחנית שלנו.



אז אחי היקר - שיהיה לך מה-זה בהצלחה, ושתזכה להיות חייל טוב ב"סיירת" של ה´. אם תרצה להגיב על מה שכתבתי, או להוסיף ולשאול, תוכל בשמחה לחזור אלי למייל. אם מה שכתבתי עזר לך, ואתה חושב שזה יוכל לעזור גם לאחרים, אני מבקש רשות לפרסם את השאלה בכל זאת באתר (אפשר בטשטוש פרטים מזהים). אנא כתוב לי מה אתה חושב.


כל טוב אחי, חזק ואמץ!

יוסף
yosefrez@gmail.com