שאלה
שלום כבוד הרב!
שמעתי כבר כל כך הרבה שמועות על פסיקות הלכה שונות בעניין והחלטתי סוף סוף לברר את ההלכה בעצמי.
אני חי על מוזיקה פחות או יותר. אני שומע מוזיקה בדרך למקומות או כשאני עסוק במשהו. מבחינתי ספירת העומר ושלושת השבועות זה זמן אבל בגלל שאסור לשמוע מוזיקה ולא להפך.
שמעתי שיש כל מיני דעות של רבנים שאומרים שכיום אפשר להקל בדבר ויש כאלה שאומרים שאפילו אין איסור היום או משהו כזה. האם יש מקור לדעות הללו, והאם לדעת הרב אפשר (וראוי) ללכת על פי ההיתר ומתי? ואולי כבר אין איסור?
וחוץ מזה איך זה שפעם לא היו היתרים והיום יש?
נראה לי קצת מוזר שפתאום אפשר להקל ולשמוע מוזיקה (דבר שגורם לי הנאה ענקית) אבל מצד שני חברים שלי שומעים ואומרים לי שאני פרייאר ושאני מחמיר על עצמי סתם.
אשמח לקבל גם מקורות אם אפשר.
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
הסיבה המרכזית לחוסר הפסיקה האחידה בנושא המוזיקה בימי בין המצרים נובעת מכך ששני דברים משפיעים על הפסיקה. דבר ראשון הוא משמעותה ומקומה של המוזיקה. בעבר, המוזיקה הייתה מאפיין מיוחד של דבר מה פומבי, המבטא שמחה, כגון שמחת חתן וכלה. ואילו היום, כפי שכתבת, המוזיקה היא "חלק מהחיים", לאוו דווקא בימי שמחה, לאוו דווקא בפומבי, ופעמים רבות היא בכלל לא נושא עיקרי אלא מוזיקת רקע. הדבר השני הוא העובדה שאיסור המוזיקה לעצמו אינו מופיע כחלק מדיני המשנה ביחס ל"משנכנס אב ממעטין בשמחה", ובד בבד יש סוגיות אחרות במסכת גיטין העוסקות בכלל באיסור מוזיקה לאחר החורבן שנפסקו בשולחן ערוך, אך מקוימות רק באופן חלקי.
לאמור: הנושא מורכב, ובשל כך גם יש פסיקה לא אחידה בנושא.
מה אני נוהג לעשות ? אני מבחין בין השאלה הפומבית לשאלה הפרטית. מוזיקה פומבית יש לאסור כמנהגי ישראל רבים מיום י"ז בתמוז, בשל העובדה שלרוב מדובר במוזיקה שמחה, ואף שאין מדובר באירוע שמח – עצם קיומה הוא של שמחה. כאשר מדובר בהקשרים של שיעור ספורט ומשהו כזה – יש לדון בכל מקרה בנפרד.
לגבי מוזיקה ששומעים לבד, או באוטו, או באוזניות וכדו' – עד לראש חודש אב להקל משם ואילך – ראוי להחמיר גם בזה.
כל טוב