שאלה
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול על שמחה. אני אדם מאוד אופטימי בד"כ.ותמיד חשבתי שזה טוב.עכשיו התחלתי שיעורי נהיגה ואני מרגישה שאני יותר מדי אופטימית לעבור טסט ראשון ואני מרגישה שאני נוהגת טוב אבל עלה איתי מורה שהוא לא המורה שלי והוא מצא 3 הערות.אחרי השיעור ממש התבאסתי ,זה הרס לי את היום.ועצרתי רגע לחשוב אם באמת יש איזה משהו מהתורה שצריך ליהיות מאושרים ? אופטימים? אולי זו בכלל לא הגישה הנכונה..התלבטתי אם זו שאלה שזה בסדר לשלוח אבל אני באמת מרגישה רע..יש משהו מהתורה שאומר שיש צורך ליהיות שמחים?ועל אופטימיות יש איזה משהו??
אני אשמח אם תוכל לענות לי וממש תודה
תודה
תשובה
שלום
הגמרא מסכת שבת מתייחסת לשאלה שישנם סתירות בספר קוהלת , בין השאר שואלים : פסוק אחד אומר ושבח אני את השמחה אך פסוק קוטבי אומר ולשמחה מה זו עושה? תשובת הגמרא : כאן בשמחה של מצוה וכאן בשמחה שאינה של מצוה. היינו שעוסקים במצוה, בתפילה, בלימוד תורה באמונה באהבת ה' צריך להיות בשמחה ומקרא מלא הוא, תחת אשר לא עבדתם את ה' בשמחה ובטוב לבב, אולם שלא עוסקים במצוה, לשמחה מה זו עושה.
אמנם כתוב משנכנס אדר מרבים בשמחה, משמע שתמיד שמחים אך באדר מגבירים, התירוץ תמיד מלאים אמונה ואופטימיות ובטחון בגלל ה', אך סתם ללא קשר לרוחניות, אין לזה משמעות כלל (זה טוב לבריאות ובתנאי שתהא יציבות, אך אין בזה עניין רוחני )
לסיכום: בעקבות אמונה בה' צריך האדם להיות מאושר וטוב לב אך שמחה ממש, רק בשעת מצוה.
ברכה והצלחה