שאלה
שלום!
לפני כמה חודשים סיימתי קשר עם מישהו.. אני בת 17 הוא בן 19.. והקשר נמשך כ8 חודשים.
קשר ארוך ורציני, שנינו חשבנו שזה ברור מאליו שבבוא הזמן בע"ה גם נתחתן!!אהבנו כל כך!
הקשר היה יפה מאוד וטהור כל כך... שמרנו על איסור נגיעה, ייחוד.. השתדלנו כמה שיותר!
אבל כמובן שלא אנחנו מתכננים את מהלך העניינים בעולם הזה.. וישנו מישהו מעלינו! הקב"ה החליט שהקשר יגמר.. ובאמת לפני חודשיים-שלושה נפרדנו.
למה? כי החלטנו שזה לא מתאים עכשיו כשאני בי"א והוא בישיבה גבוהה כי ממילא חתונה תיהיה אם וכאשר- רק בעוד שנתיים כשאסיים לפחות את לימודי. גם פתאום הוא חשב על זה ואמר שאנחנו לא מתאימים... לא חשוב.. בקיצור זה נגמר.. ועברה עליי תקופה מאוד קשה אחרי כל העניין... לצערי עדיין קצת קשה לי עם זה.
לאט לאט אני מנסה לשכוח.. לרפא את הכאב.. וב"ה אני גם מלאת אמונה שאצליח!
אחרי שנפרדנו היו לנו עוד כמה שיחות.. סתם כך.. בשיחות האלה דיברנו על כל מיני דברים ובחלק מהם הוא אמר דברים על כך שקשר צריך להתבסס על שכל! ולא רק על הרגש.. קשר שמבוסס על רגש בלבד איננו בריא!
מבחינת איך שזה נשמע- אני יכולה לתאר לעצמי שזו באמת ההסתכלות הנכונה והבריאה שצריכה להיות.. אבל מבחינת איך שזה בפועל- את זה אנלא מבינה!
אני יודעת שכנראה בזמן הקרוב לא אכנס לקשר חדש.. בע"ה.. אבל אני ממש מפחדת שכאשר זה יקרה-שוב יהיה קשר שיגמר ויפגע בי ככה בגלל שביססתי אותו על הרגש בלי צדדים שכליים!
לכן, אני ממש אשמח אם תוכלו להסביר לי מה הכוונה בכך ש-
"קשר צריך להיות מבוסס על הרגש והשכל ביחד ולא רק על אחד מהם"!
תודה רבה לכם,
אתם פשוט עושים פה עבודת קודש!!!
שכוייח עצום! :)
יומלאור!! =]
תשובה
שלום לך,
ראשית צר לי שחווית את הכאב בכשלון קשר "בוסרי" של חברות.בניית קשר נישואין נכון צריכה להבנות על בסיס אמונה הדדית ביכולתנו לסייע באופן הדדי למילוי רצון ה' מכאו"א מאיתנו , ועל ההכרה בס"ד המובילה את הקשר לקראת מימוש , הנישואין.
בברכה,
אריאל פריש