שיר השירים -מביך, מכעיס ולא מובן .

ב"ה


ברכה ושלום.



[**ראשית ,]כדאי לך לא לכעוס .כי הכעס הוא רעה חולה שמעבירה את האדם על דעתו .וכל מי שכועס שולטים בו באותם רגעי כעס כל מיני אנרגיות שליליות וכוחות טומאה.

[**שנית,] כדאי לך ללמוד את מגילת שיר השירים עם פירוש דעת מקרא ,טרם תגבשי רגשות פגיעה במין הנשי.

וכעת נבוא לגופו של עניין.יש לך לדעת כי נקודת המוצא שלנו כיהודים ששיר השירים הוא קודש קודשים(בניגוד לתפיסה הנוצרית הרואה בשיר זה מסע אהבהבים של זוג צעיר).

אני רוצה לעמוד על נקודה אחת והיא : היושר הפסיכולוגי המובע בשיר השירים.
אם אנו תופסים אותו כמשל בין כנסת ישראל לבין הקב"ה הרי שהתיאורים המיניים המוזכרים בו הם [תיאורים טהורים תמימים בריאים וישרים.]

האהבה המתוארת הוא אהבה טבעית וישרה שמשוחררת מכל חולשה גופנית או יצרית ומכל רגשנות סוערת (מה שמצוי מאוד בשירה החילונית והעממית ...)
האהבה הזו היא בריאה והיא מתארת מצב בריא כגון:
"סמכוני באשישות , רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני ." יש כאן תיאור של חולי מאוד בריא!!!!!
זה חולי טבעי ,מציאותי ,אמיתי כנה וטהור.

אבל מי שיש לו בעיה קטנה בחשיבה שלו...ומי שעיניו טרוטות ואינו מסוגל להתרומם ולראות את גובהו ועוצמתו של שיר השירים הרי שהוא יפרשו כשיר אירוטי זול .(וכך מפרשים הרבה מן חוקרי האקדמיה עייני נא בספרו של פרופ' מ.צ סגל מבוא למקרא חלק שלישי עמוד
668 שמביא את הדיעות השונות...)
ולכן אני חושב [שנקודת המוצא ]היא החשובה. באיזה עיניים ומתוך איזה מקום בנפש ,האדם מגיע ללמוד את שיר השירים.

בבית הכנסת את יכולה לראות את התמימות ואת הטהרה בטהרתה. בערב שבת עם קבלת היום המיוחד והנשמה היתרה יושבים להם אבות ובנים אמהות ובנות וכולם קוראים את שיר השירים שהוא קודש קודשים .וכך מוסיפים קדושה על קדושתה של השבת שנכנסת.וכך מוסים אנו ערגה וכמיה ואהבת השם האמיתית .רוצים אנו בחיבור עם מחמד ליבנו דודינו ואהוב ליבנו שאליו יוצא תשוקתינו והשתוקקותינו .


עייני גם בתשובתי ב:(אירוטיקה בשיר השירים)
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=16200


אגב, הפיוט הפותח את יום הכיפורים במחזורים של הספרדים נקרא "אחות קטנה" והיא היא אותה האחות המוזכרת בשיר השירים "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי " והנה לנו הקשר בין שיר השירים שהוא קודש קדשים לבין יום הכיפורים שהוא קדש קדשים.






בברכה,




עוזיאל


.