שירת אני מאמין

שלום וברכה

בשעה שאדם שותף בטקס ציבורי, שבו משתתפים אנשים עם עמדות שונות וגוונים שונים - הדבר הנכון לעשות הוא לעשות אך ורק את מה שמוסכם על כולם. יש ציר אחד מגבש ומאחד, והוא הבסיס של הטקס. על כן, אם מקובל בטקס כי כולם שותפים בו, ולא כל קבוצה מוסיפה לו את דרכה - יש לקבל את נוהג הציבור. עיקרון זה נכון הן בתוך ההלכה (בדיני תפילה בציבור) והן במפגש עם אנשים שאינם שומרי הלכה. על כן, אין להוסיף את "אני מאמין" כחלק משותפות זו, אם אינו מתקבל בעין יפה.
עמדתי זו נובעת בראש ובראשונה מהבנת המושג "ציבור", אך גם מהסיבה הטקטית, כי השלב הבא יהיה שקבוצה אחרת תוסיף את שיר לשלום וקבוצה אחרת את "בשלטון הכופרים", ואנה אנו באים.
לעומת זאת, בטקס פנימי הדבר ראוי מאוד, כי הוא מבטא את היחס שלנו למדינת ישראל מתוך האמונה בביאת המשיח, ובדרך הארוכה שעלינו עוד לצעוד בה.
לו הייתי צריך לבחור מה להוסיף הייתי מוסיף גם את "בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחולמים", אולם אין לעמדתי זו שום משמעות.

כל טוב