שאלה
שלום רב לכבוד הרב,
מהי ההגדרה של שירי עגבים? האם שירי אהבה סתמיים (שאין בהם דברים גסים) הם בגדר איסור בהלכה?
ואם כשאני שומעת אותם אני בעצם ממשילה את זה לקשר שלנו עם ה'? למשל: אפשר להמשיל את "יקירתי" באופן יפה מאוד ומרגש למשהו שעזב את התורה ורוצה לשוב אליה. וזה קל כי אם אני רוצה להמשיל את זה אל ה' שפונים אליו יותר בלשון זכר, אני יכולה לעשות את זה. נגיד שיר אהבה שאישה כותבת לאהובה, אפשר להפוך את זה לעם ישראל שמרבה שבחו של ה', ואיש שכותב לאשתו אפשר לכתוב כפנייה לתורה הקדושה. וכל זה בתנאי שהשירים הם סתמיים ולא גסים, שאותם אני לא שומעת. הנה חלק מהשיר "יקירתי", שאפשר בקלות להתחבר אליו כפנייה לתורה הקדושה. אפשר לראות פה חרטה על חזרה בשאלה ורצון לחזרה בתשובה:
יקירתי, יקירתי,
חמקתי מבין זרועותייך
שלושה שבועות שהתארכו עד למאוד
אך במהרה אשוב אלייך
יקירתי, יקירתי,
חמקתי מבין זרועותייך רפה ותשוש
שלושה שבועות היו דרושים לי עד לאין שיעור
אך בסופם, במהרה, אשוב אלייך
האם זה מה שקורה בשיר השירים?
תשובה
שלום
שירי עגבים שייכים לסוגה של שירים ארוטיים או קרובים לכך.
שיר אהבה שאין בו צדדי איסור או תיאור גופני ואינו שייך לתרבות אנטי תורנית, אין בו איסור.
שיר השירים הוא חלק מכתבי הקודש, ולכן יש בו קדושה מיוחדת בכמה עומקים של משמעות.
שאר שירי אהבה נקיים- לא צריך להסביר אותם בצורה תאולוגית, ודי בכך שהם נקיים ומותרים, והם בגדר שיר יפה ביופיו שפסק בחורבן ועתה שב להיות בעולם.
כל טוב