שאלה
התגייסתי לפני כחצי שנה לחיל המודיעין.
שמעתי על זה שיש שם הרבה בנות וזה בכלל לא פשוט, אבל חשבתי שאצליח להתמודד.
היום, בדיעבד, אני רואה שלא רק שאני נכשל לא מעט בשיחה מיותרת עם האשה, ושמירת העיניים, אלא גם באופן כללי, הדרדרתי מבחינה רוחנית.
(וכל זה אחרי שלמדתי שנה וחצי לפני הגיוס).
אציין גם, שאני נמצא כל יום יחד עם בנות, באותו משרד... (?!)
(ובאופן כללי, המציאות היא כזו בכל חיל המודיעין)
ועכשיו השאלות:
האם אני צריך לעזוב מיידת את חיל המודיעין ("כבורח מן האש"...) או שעליי להמשיך ולנסות להתמודד?
האם הרב חושב שלחייל דתי מותר בכלל לשרת בחיל המודיעין?
ואולי בכלל, אין לחייל דתי "תומך לחימה" מה לחפש בצבא, מבלד ברבנות הצבאית, היות וכל החילות מעורבים? (ואין אפוטרופוס לעריות)
תודה
תשובה
בע"ה
שלום רב,
שאלת שאלה פרטית ושאלה כללית . על הכללית איני יכול לענות כיון שאינני מכיר מספיק את הנתונים. יש רבנים שמתמצאים היטב , כמו ראשי ישיבות ההסדר או אחרים וצריך יהיה לשאול אותם.
בנוגע לך, מי שרואה שאינו עומד ביצרו , בודאי שלא יחכה עד שייכשל ממש, אלא צריך לעשות הכל כדי למנוע נפילה ואפילו אם צריך בשביל כך לעזוב. אינני בטוח שזה הפתרון היחיד אבל יתכן שכן.
באופן כללי , אולי קביעת מסגרת אחרי שעות השרות של לימוד תורה בקביעות יכולה לעזור לכוחות הנפש לעמוד בנסיון, ואולי זה כרוך גם בשאלת מקום המגורים. כדאי לבחון את הדבר בזהירות ,אולי גם עם ראש הישיבה שמכיר אותך ואז לגבש החלטה. אין ספק שגם השרות החשוב ביותר בכל חיל שהוא לא שווה (ברמה הפרטית) כשלון מוסרי או רוחני של חייל אחד!.
ברכה והצלחה, אליעזר