שאלה
שלום לרב ותודה על ההתייחסות.
ב"ה זכיתי להיוולד בבית "דתי", ז"א בית ששומר תורה ומצוות ברמה בסיסית, אבל אין בו בירור אמוני מעמיק והשקפת עולם ברורה.
החלטתי לבחור אחרת, וברוך ה', לאחר עמל רב- אני מרגישה שיש פירות לעבודתי.
ערכתי בירורים (ועודני..) וגבשתי לעצמי השקפת עולם ברורה ואפילו זכיתי לעלות במעלות של קדושה ולהיות מדריכה באולפנא וקומונרית בבנ"ע...והכל לשם שמיים, מתוך תחושת האחריות הקולקטיבית והעשיה הבוערת בעצמותי ובעצם הגשמת הלימוד ו"לחיות תורה".
ועם כל זה, אני מרגישה שאין לי שורשים!!
אני יודעת לאן אני הולכת...אבל מאין באתי?
אני בגיל של שידוכים וקשה לי להסביר לבחורים שאני יוצאת איתם את המצב בבית. (אני אפילו קצת מתביישת בביתי).
מה עושים?
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית יישר כוח על העשייה הברוכה.
כשאת יוצאת עם בחור אז את לא צריכה להתחיל לשוחח על הבית שממנו באת ועל ההורים ומידת דתיותם. זה בכלל לא הנושא וזה לא הזמן וגם זה לא העיניין.
את צריכה להתמקד בפגישות בבחור ,במידותיו באישיותו, ובהתאמתו אלייך כפי שאת .הוא לא מושלם וגם את לא מושלמת אבל בניית בית בישראל זה דבר שמשותף לו ולך במידה שווה ולכן את צריכה לבדוק אצלך וגם אצלו מה מידת הרצון הפנימי האמיתי להתקרב להשם !!
זה הדבר המרכזי והחשוב ביותר .
כי אם הכיוון של הרצון הפנימי שלך תואם את הכיוון של הרצון הפנמי שלו הרי שיש לכם בסיס משותף וקרקע יציבה ויסוד מוסד בכדי להמשיך ולבחון את הקשר לעומקו.
עוד מילה על סוף מכתבך- את לא צריכה להתבייש בהורים שלך!!!! וכי איזה דברים רעים הם עשו ח"ו???
כדאי לך לנסות להשלים עם המציאות (שהיא יותר חזקה) שזה הבית שבו גדלת ואלא הם ההורים שלך ואת אולי תהיי שונה וחזקה יותר מבחינה דתית וזה עם הזמן ישפיע גם עליהם ! כשאת תתחתני עם "בן תורה" או כל אדם שיתאים לך ותרצו יחד ל"שדרג" את האווירה סביב שולחן שבת אז זה יקרה כמאליו כי [אתם תעשו] את האווירה ודווקא ההורים שלך ישמחו בזה, ששולחן שבת מתנהל עם שירים ואווירה טובה וספורי פרשת שבוע והלכה חדשה שהם לא שמעו אף פעם וכ"ו.זה תהליך שקורה לאיטו אבל אין לו שום קשר לכך שאת יחד עם בן זוגך לעתיד תבנו את הקומה הרוחנית של ביתכם בעוצמה ובאהבה גדולה להשם יתברך.
בהצלחה,
עוזיאל