שאלה
שלום כבוד הרב
ראיתי שהשו"ע פוסק בסימן שא כז שמותר לצאת בשבת עם ביצת חרגול שן שועל או מסמר צלוב ואין בזה בעיה של דרכי האמורי, רציתי לדעת האם דין זה תקף עדין היום למרות שברור לכל שאין בזה כלל משום רפואה כך שלא ניתן לומר כל ששי בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי?
בנוסף האם יש ממש בסגולות? אם לפי מעשיו של האדם לא מגיע לו משהו (כגון רפואה/הצלחה וכדומה) האם יתכן שסגולה כלשהי תעזור לו למרות זאת? ואם לא אז מה המשמעות של סגולות וקמיעות המוזכרים בש"ס וראשונים?ואם זה כן עוזר אז איפה פה השכר ועונש והמשמעות לאחריות האדם למעשיו?
תודה רבה
צבי
תשובה
שלום וברכה
א. מדברי המשנה ברורה עולה כי בשל העובדה שבזמנם זו הייתה אחת מדרכי הרפואה – הדבר מותר גם היום. יש להדגיש כי מהסוגיה עולה שלא התירו טלטול מדאורייתא אלא רק דרך מלבוש (ראה גם ציץ אליעזר יג, לד). מעבר לזה, הרדב"ז (ה, קנג) מציין עוד סיבות לכך: מדובר באיסורי דרבנן, במצב של חולי, וכו', כלומר: מדובר באיסור ברמה נמוכה מאוד ועל כן התירו, וכנראה משום כך גם ממשיכים להתיר.
ב. אני לא האדם המתאים לשאול אותו בנושאי הסגולות. אני רחוק מהעולם הזה של הסגולות, ומאמין בחובה על האדם להיות צדיק, ולבחור בטוב, ובכך לזכות לסיועו של הקב"ה
כל טוב