שאלה
כתבתי את זה לחניכה המקסימה שלי. אחרי שראתה מכתב אחר לחניכה באתר (במדור צניעות, אני חושבת), ביקשה ממני לשלוח לכם גם את זה. היא ביקשה שתפרסמו את זה באתר, באומרה שהיא בטוחה שיש עוד הרבה אנשים שהמכתב הזה יתן להם כוחות.
אז לכל האנשים שקוראים את המכתב הזה - טראומות גם אני עברתי. קשיים לכל אחד יש. השאלה היא איך אתה מתייחס אליהם. צריך רק לזכור שהכל בעולם נועד כדי שנתקדם ממנו הלאה אל עבר אלוקינו. תזכרו שמה שמשנה לאלוקים כשמדובר בכם - הוא רק אתם.
מקסימה שלי!
אני יודעת שאת נבוכה ממני, אחרי ההתפרצות הזו שלך.
מתוך השיחות שלנו, אני יודעת, לפחות קצת, איך את מרגישה. ואני רוצה לומר לך, חמודה, שאת בסדר. העלית כמה דברים – אני רוצה לענות לך. אני רוצה שתקראי הכל ותדעי איזה אדם יפה את. יפה מבפנים. תקראי את זה, חמודה שלי. תקראי את זה ותדעי שאת מי שמשנה ולא האחרים. תקראי את זה ותביני שמה שקרה – קרה, ועכשיו את צריכה להמשיך מתוך זה אל החיים.
את רוצה להיות דתייה באמת, אמרת לי. אחת "בלי קשיים". אבל, חמודה, אין כזה דבר! דברנו על הכל, כמעט, נכון? דברנו על מה שאת עברת. על מה שאני עברתי. על משברים אישיים ולאומיים. על האבא הממשי שלך (בסוף היינו חייבות, נכון?) ועל האבא הרוחני שלך. על הרב. את כל כך רצית להיות דתייה. את כל כך רוצה להיות דתייה. אבל מרגישה שהקשיים מונעים בעדך.
מקסימה שלי! אלו לא החיים. מדובר כאן בך. בהחלטות שלך. במה שאת בוחרת.
את רוצה להיות דתייה? את לא צריכה להיות מושלמת בשביל זה. אין אף אחד מושלם. כשדתיים לא נגמרות הצרות. אבל מבינים יותר מאיפה הן מגיעות. מבינים יותר שהן רק בשבילך. היו לך הרבה קשיים בחיים הקצרצרים שלך, ילדה שלי. הרבה דברים שאנשים שמבוגרים ממך פי חמש לא עברו מעולם. אבל הם הגיעו אליך כי את היחידה שמסוגלת לעמוד בהם. את היחידה שמסוגלת לעמוד מול הימים הללו עם אבא, ולומר: "זה קרה, כי זה היה מוכרח לקרות. ועכשיו אני צריכה לראות איך אני מתקדמת מזה הלאה."
לשתינו יש טראומות נוראיות מאחורינו, מתוקה. את מגיעה ממשפחה נוראית – שזה דבר שלא אבין לעולם. ואילו אני הגעתי אליך מעומק הקושי של נערה שעברה תקיפה מינית. לשתינו היו קשיים, לשתינו יש קשיים. אני מניחה שאת לעולם לא תשכחי את ידו הקשה של אבא, אני מניחה שאני לעולם לא אשכח את ידו המזוהמת של אותו האיש.
אני יודעת שלך קשה יו
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו