שאלה
אחת מל"ט אבות מלאכה היא הוצאה מרשות לרשות. מה הטעם לאיסור זה? או במילים אחרות מה אכפת לתורה שאני מעביר במבה מביתי לבית של החבר שלי? (כמובן במידה ואין עירוב). תודה
תשובה
בס"ד
לשואל היקר שלום,
גם חז"ל הבחינו בשוני שבין מלאכת הוצאה לשאר המלאכות וקראו לה:"מלאכה גרועה". אך יש להבין זאת על ידי תפיסת המימד של מקום כיש עצמי הפועל על החפץ.
ולכן יש את גדרי רשות היחיד (שהם קשורים לערך המספרי של שם ה´.-יחידו של עולם - רוחב ארבע אמות (אותיות השם, על 10 אמות- מספר האותיות יוד קה ואו קא) וכן את רשות הרבים. בשבת שורה האחדות ועל כן אסור לשנות את החפץ על ידי הכנסתו ללסטאטוס של רבים וכן להיפך. המקום אינו חיצוני לחפץ אלא הוא ישות הפועלת על החפץ. חילוק זה מצריך יכולת הפשטה וקצת הבנה בתורת הסוד.
תוכל לקרוא בהרחבה על איסור הוצאה מבחינה אמונית בספר "מה ידידות מנוחתך" - הלכות שבת מאת הרב דוד חי הכהן שליטא על פי פינות שלו בערוץ 7.
וביתר עומק בספר "דעת שבת" של הרב אהוד רקובסקי מהר נוף. עמוד פז-צ
כתוב שנית אם יש צורך בהרחבה.
חברים מקשיבים
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=26950