שאל את הרב

שאלות

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 14/12/06 15:31 כג בכסלו התשסז

שאלה

כבוד הרב שלום!

יש לי המון שאלות אשמח אם תענה לי עליהם או לפחות על חלקם!

1.מדוע לא אומרים שבחו של אדם בפניו?

2.כשחוזרים בתשובה ואי אפשר ללכת לפי בית אב,אז לפי מה הולכים?

3.קראתי שכל המידות מקורם מהקב"ה,מה שאומר שגם כעס,עצלנות וגאוה מקורם מהקב"ה?

4.קראתי שגם לגויים יש נשמות אבל הם נמוכות מנשמות היהודים,איך זה הגיוני אם כל הנשמות הם חלק אלוקי?

5.בעולם הבא נגיע למצב של שלמות?

אם כן? ניהיה מושלמים כמעט כמו הקב"ה?

יש לי עוד המון שאלות אבל נסתפק באלו לבנתיים:]

תודה רבה וסליחה על הטרחה!

תשובה

שלום וברכה!
קודם כל, רציתי לבקש סליחה על האיחור במענה על שאלותיך, עתה אענה על כולן לפי הסדר שנשאלו:

1. כמה טעמים לדבר , אביא את זה שנראה לי הכי נכון .כאשר אדם שומע שבח על עצמו הוא יכול להתחיל להתגאות בעצמו ולהגיע למידה רעה של גאוותנות. אדם כזה יפסיק להיות ביקורתי כלפי עצמו ויפסיק להשתפר בכל התחומים הרוחניים והגשמיים וגם יפסיק לתקן את מידותיו וסופו להדרדר. אמנם בספרא פסקא ק"ב מבואר שאומרים מקצת שבחו של אדם לפניו, כלומר ניתן להגיד מחמאה לאדם, אך אסור לשבח אותו בפניו ( כמה הוא נפלא וחכם וכו' ).

2. הכי טוב לברר מה היה המסורת של האבות ( סבא, סבא רבה וכן הלאה ) של חוזר בתשובה , כלומר האם הם ספרדים או אשכנזים. אם הם ספרדים האם הם מרוקאים, עירקים, טוניסאיים וכו'. אם הם אשכנזים אז כדאי לברר אם הם יהודי פולין או גרמניה, אם הם היו ליטאים או חסידים וכו'. אחרי בירור מאיזה עדה האבות של חוזר בתשובה ניגשים ללימוד מה הם המנהגים של אותה העדה ע"י ספרים או ע"י לימוד עם רב מאותה עדה. אם קשה לברר לאיזו עדה השתייכו האבות של חוזר בתשובה , ברמת העיקרון ניתן לבחור כל מנהג שרוצים ולהצמד לו עד הסוף עם כל החומרות והקולות שיש בו. ניתן לקחת מנהג של ספרדים או של אשכנזים או של תימנים וכו'. אך בכל מקרה יש צורך ללמוד מנהג של עדה שיקח חוזר בתשובה על עצמו, אם זה בעזרת רב או בעזרת ספרי מנהג שקיימים בספריות ובחנויות. אם תרצי המלצה לספר מנהגים ע"פ של עדה כזאת או אחרת, את יכולה להפנות שאלה .

3. נכון, שכל מה שיש לנו ניתן ע"י הקב"ה, אבל אין זה אומר שמידותינו זהים למידות של הקב"ה. הרי נאמר : " מחשבותי לא מחשבותיכם, דרכי לא דרכיכם". אנו בנויים מחומר (גוף) ומנשמה , יש לנו יצר הרע ויצר הטוב, אך אין כל זה מתייחס להקב"ה אין לו גוף ואין לו יצרים ( מילת "יצר" מצביעה על משהו שנברא ונעשה. הרי הקב"ה תמיד היה קיים ולא נברא). יצר הרע ויצר הטוב שלנו מהקב"ה כי כך הוא יצר אותנו, כדי לתת לנו בחירה חופשית, אך אין זה אומר שיש להקב"ה אותם היצרים. המידות הטובות שלנו נובעות מיצר הטוב שלנו ומידות הרעות מיצר הרע שלנו ושניהם הונחלו בנו ע"י הקב"ה, זו המשמעות של אמירה "כל המידות מקורם מהקב"ה", ולא שהקב"ה בעל המידות כמו אצל בני אדם ח"ו.

4. יש גישה שלישראל יש נשמה בדרגה רוחנית גבוה יותר מאשר נשמות של שאר העמים וזו גישתו של ריה"ל ועוד מספר הוגים חשובים. ע"פ ריה"ל יש "מדבר" שזו דרגה של כל בני אנוש ויש מעל זה "סגולת ישראל" וזה שייך רק לעם ישראל. אך אין הדבר סותר שכל הנשמות מהקב"ה , הרי נשמותינו אינן הקב"ה בעצמו ובכבודו, אלא פחותות ונתנות לדרגות שונות (מה שלא שייך בהקב"ה ) וזה בדיוק השוני בין עם ישראל לבין הגויים – לעם ישראל נשמה בדרגה רוחנית יותר גבוה. גם בביטוי " חלק אלו-ה" אין הכוונה שמדובר על "חתיכה" מה', הרי הקב"ה לא מתחלק הוא אחד ואחדותו שלמה. הכוונה שנפש שלנו דומה במקצת להקב"ה, שנפשנו נבראה בצלמו, שהיא רוחנית כמוהו ושואפת להתחבר אליו. בנפש כזאת יכולות להיות דרגות שונות.
אמנם יש הוגים שחולקים על גישתו של ריה"ל והמרכזי שבהם זה הרמב"ם. גישתו שאין שום שוני בין נשמות עם ישראל לבין נשמות הגויים, הכל תלוי באדם עצמו עד כמה הוא עוסק בתיקון נפשו ומעלה אותה בדרגות הרוחניות בין הוא יהודי בין הוא גוי. הרמב"ם סבור מה שמבדיל בין עם ישראל לבין הגויים זה תפקיד בעולם הזה ( הדבר מתבטא בחיובי מצוות ) ולא שוני בשורש הנפש, כי הוא זהה. כאמור, אדם הוא זה שמעלה את נפשו בדרגות הרוחניות ע"י עיסוק בתיקון נשמתו ע"י דברים שבקדושה. לא ארחיב כאן יותר, כי אצטרך להכנס לעמקי ספר מורה הנבוכים של הרמב"ם וזה לא יגמר.
למסקנה – ע"פ ריה"ל יש שוני בדרגות הרוחניות של הנפש בין עם ישראל לבין הגויים ושניהן מהקב"ה. ע"פ הרמב"ם הנפש של יהודי לא שונה מנפשו של גוי ועליה הרוחנית של הנפש תלויה באדם עצמו ולא משנה מאיזו אומה הוא, אך יש שוני בתפקידים בעולם הזה. דעתי האישית נוטה לכיוון של הרמב"ם, אך את/ה יכול/ה לבחור בהסבר המתאים ביותר בשבילך ונותן שלווה לנפשך.

5. לא, לעולם לא נגיע לשלמותו של הקב"ה. בעולם הבא בעז"ה נהיה מושלמים כפי שהיה אדם הראשון בגן עדן טרם החטא . גם לא כולם יזכו לעולם הבא, במשנה בסנהדרין בתחילת פרק חלק ( פרק י"א )נאמר שלכל ישראל יש חלק לעולם הבא, אך יש אנשים שאין להם , אע"פ שהם מישראל, כגון אפיקורסים, מינים, מוסרים וכו'. כדי להבין קצת יותר אני ממליץ ללמוד את ההקדמה לפרק 'חלק' של הרמב"ם.
מקווה שעזרתי לך. אם צריך להרחיב ניתן לפנות אלי שוב ובשמחה ארחיב.

בברכה,

ר' חיים בריסק, צוות ישיבת הר עציון.

כתבות נוספות