שאלה
בס"ד
שלום, רציתי לשאול כמה שאלות בסיסיות שאני כל פעם מתלבטת בהם..
1.בבוקר, כשקמים, אומרים מודה אני, נטילת ידיים, אשר יצר.. ו, אז כשאומרים ברכות השחר: צריך להגיד את הברכות שוב- כמו הסידור? להתחיל את ברכות השחר עם מודה אני והברכה המפורשת של נטילת ידיים ואשר יצר?
2.אני בתהליכי עלייה ברוחניות ובאמונה.. אני אומרת ברכות השחר בבוקר, עם קצת תהילים ואז בשעת מנחה, מתפללת מנחה.. יש עם זה בעיה? [שאני לא מתפללת שחרית? ודווקא מנחה]
3.בתפילת שמונה עשרה, בברכת שמע קולנו, לפני חתימת הברכה[לפני ברוך אתה ה' שומע תפילה] אפשר לבקש בקשות מהקב"ה? בדיבור חופשי, במילים שלי,ממש לדבר איתו ?
4.אומרים שזה ממש טוב להתפלל על אחרים וככה התפילות שלי יענו, אני עושה את זה אבל אני מרגישה שאני עושה את זה יותר בשביל עצמי כי אומרים שאם מתפללים לאחר זה מגיע אליך.. אז, זה לא מאבד את הטעם ? זה לא קצת מזויף שכאילו אני מתפללת בשביל מישהו אחר כשלמעשה התפילה היא לעצמי, יש לי מניע אחר..
סליחה על האורך, תודה רבה ותזכו למצוות.
תשובה
ראשית, תבורכי על מאמצייך לעלות ולהתקדם ברוחניות.
1. לא חוזרים על הברכות שאומרים כאשר קמים.
2. יש עדיפות להתפלל שחרית, שכן יש בה קבלת עול מלכות שמים והזכרת יציאת מצרים בקריאת שמע. אם נוח לך להתפלל דווקא בשעת מנחה, כדאי שתוסיפי לתפילה זו את קריאת שמע.
3. כן, וכמו כן אפשר לעשות זאת ב"אלוקי נצור".
4. כמובן שכל אחד צריך לעבוד על עצמו כדי למקד את הכוונה באחר ולא בעצמו, ובכל מקרה חז"ל אמרו שיהודי הנותן צדקה, אף אם עשה זאת כדי שבנו יחיה [ כלומר לשם אינטרס אישי], בכל זאת קיים מצווה שלמה, שכן הוא בכל זאת רוצה גם בטובתו של העני. כך גם לגבי התפילה. לכן צריך להתפלל על אחרים, ולהשתדל לשפר את הכוונה, אך היא לא מעכבת.
בהצלחה וכל טוב,
רונן לוביץ