שאלה
שלום הרב!
יש לי מספר שאלות, אבל אני מעוניינת להקדים ולומר דבר שמבחינתי הוא מאד חשוב:
כל השאלות אינן נובעות חס וחלילה מתוך כפירה או נסיון למרוד, אלא ההפך -
אני מקיימת את הכל, אני דתיה חזקה מאד, מאד מאמינה בה', רוצה לקיים מצוות, רוצה לחיות -
פשוט אני מרגישה שחייתי יותר מדי על בסיס של תמימות ואני מרגישה שאני לא עושה הכל מתוך הבנה.
נכון, צריך את האמונה התמימה.
אבל אני מרגישה שלפעמים אני עושה דברים כי "כולם עושים" ואני חושבת שזה לא נכון. דברים כאלו, שהרבה פעמים אני שואלת את עצמי למה עושים אותם ואני עונה "ככה" - למרות שאני יודעת שיש תשובה עמוקה מאחורי זה!
ולכן אשמח אם הרב יעזור לי להבהיר את הדברים ולדעת מה הבסיס לכל דבר,
אציג את השאלות בכוונה בצורה קיצונית.
תודה מראש!
והרי השאלות, אחת גוררת את השניה:
1. הקב"ה ברא עולם, למה? למה הוא צריך אותנו, בני האדם? הקב"ה יכל לחיות גם בלעדינו, מה היתרון בכך שאנו בעולם?!
2. למה בכלל צריך להתחתן? הרי בני זוג שגרים יח ואינם נשואים (לכאורה) חיים מאד יפים ביחד גם ללא הנישואין, מה הבעיה?!?!?!? למה צריך דווקא לעשות את הפעולה של הקידושין והאירוסין כדי להקים משפחה?? (שוב, ברור לי שצריך להתחתן כדי להקים משפחה. אבל הסיבה המלאה לא מספיק מסודרת לי)
3. הרבה פעמים אומרים לאנשים שטוב שהם למדו משהו - כי זה מכשיר אותם לחיים.
כל המשפטים של - "מה שלא הורג - מחשל", וכל הקטע הזה שחוכמת חיים זה דבר חשוב וכו' וכו', נושא של הישרדות ולדעת להתמודד ולחיות לבד.
למה בעצם אדם צריך ללמוד את כל זה?! האם זה שאני אדע להתמודד לבד יעשה אותי אדם טוב יותר?
4. למה כ"כ חשוב ללמוד תורה? חוצמזה אם לומדים אותה פעם ופעמיים ושלוש כבר מכירים אותה כמעט בע"פ, אז מההחשיבות שחל ללמוד תורה, גמרא וכו' כ"כ הרבה שנים?
יכול להיות שיהיו לי עוד שאלות בהמשך אבל זה מה שאני זוכרת כרגע.
אני מצפה לתשובה שאיננה יוצאת מנקודת הנחה ש"אני בורה ועמת הארץ שאינה יודעת דבר ולכן צריך להסביר לה את הבסיס",
בהחלט לא.
ב"ה זכיתי לבסיס טוב - רק אני רוצה תשובה מלאה ומסודרת, שאוכל לענות לעצמי ולאחרים במקום שאענה סתם - "ככה..."... שיהיה לי קצת סדר בראש, ובחיים...:)
אשמח לתשובה:)
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
1.הקב"ה באמת לא צריך אותנו. אלא שהוא רוצה לעשות טוב. וכל זמן שלא ברא עולם, ולא ברא בני אדם אין לו למי לעשות טוב, ולכן ברא אותנו, ונתן לנו אפשרות להיות טובים ואפשרות להיות לא טובים (לעשות רצונו או לא) ועל כך שאנו עושים רצונו- נותן לנו שכר. והנה- היטיב לנו.
2.הרמב"ם, בפתח הלכות "אישות" העוסקות בדיני וסדר הנישואין, כותב כי עד מתן תורה- כך היו מקימים משפחה: "פגש אדם אשה בשוק, רצה הוא והיא- כונסה לביתו..." ו...זהו. ואז הגיע מתן תורה, וכל מערכת חיי האדם קבלה הכוונה מהקב"ה, בתורה. הרי עד מתן תורה כל נורמות החיים של אבותינו, אברהם יצחק יעקב, לא נקבעו ע"י הקב"ה, אלא- אברהם "גילה" אותן לבדו (רמב"ם: שתי כליותיו נעשו לו כשני מעיינות חכמה) וציווה "את בניו ואת ביתו אחריו" ללכת בהן. למה ניתנה התורה? למה לא השאיר הקב"ה הכל כמו בימי האבות? בדיוק כפי שלפני קום המדינה, נושאי הנטל הבטחוני היו מתנדבים, והיום- יש חוק שמחייב את בני הנוער לשאת בנטל הבטחון הלאומי.
3.ללמוד איך לעבור את העולם שלנו בצורה הטובה ביותר זה טוב מאד, כ"אקסיומה" (הנחת יסוד. גיאומטריה. זוכרת???) ברור כי טוב ללמוד מנסיונם של אחרים איך אופים לחם, ולא להתחיל להסתבך בנסיונות כושלים עשרות פעמים. כך בדיוק, אנו אוספים נסיון גם מחיינו האישיים, ולומדים מה טוב ומה לא טוב.
4.לימוד התורה זה "קוד סודי" שהקב"ה נתן לנו כדי שנוכל ליצור איתו קשר, במובן העמוק של המלה: קשר חי בין נפשנו-נשמתנו לבין הקב"ה. העיסוק החי בתורה, לא כדי להרחיב השכלה, לא כדי לדעת הלכה, אלא כדי לעסוק בתורה ("תורה לשמה") הוא הדרך הנעלה ביותר ליצור את הקשר עם הקב"ה. ולכן, גם לימוד של אותו "חומר" שוב ושוב מהווה אפשרות מעולה (כמעט "ברירת מחדל"...) ליצור קשר ולהתקרב אל הקב"ה.