שאלה
שלום רב,תודה על זמנך
רציתי להתייעץ איתך לגבי משהו מאוד מוזר ודחוף
מאז ילדותי תמיד אהבתי לעזור לאנשים והתחשבתי בהם,
יום אחד עברו לי מחשבות שאני עושה הכול בשביל עצמי ואני לא אוהבת אף אחד באמת,וזה נורא מפחיד כי זה מכניס אותי כאילו לדיכאון ומשפחתי גם נהיית עצובה בגללי ולי קשה להרגיש אותם,את העצב שלהם כאילו זה בכלל לא נוגע אליי אבל אני כן מרגישה אשמה,כאילו לקחתי הכול כמובן מאליו ואכפת לי רק מעצמי אני לא יודעת כבר מה לעשות אני מרגישה שהכול נובע מרצון להרגיש טוב עם עצמי אבל באמת שלא התכוונתי! מה אוכל לעשות?
כיצד אוכל להרגיש שאני עושה את זה למען משפחתי? כי היא מאוד עצובה בגללי
זה ממש דחוף
איני רוצה להיות אדם כזה
מה דעתך
בבקשה אם תוכל לעזור לי אודה לך מאוד
תשובה
שלום
הקב"ה בורא כל אדם עם שורש מסוים של הנשמה, הנשמה שלך נחצבה ממידת החסד, זה לא אגואיזם, זהו היעוד שלך כפי שברא ה'.
ברכה והצלחה