שאלה
ב"ה
לכבוד הרב שלום!
יש לי בעיה, והייתי רוצה להתייעץ איתך. אני בת 22 ורוצה להיות רופאה. עסקתי כבר במקצוע אחר ובו ראיתי את המשך חיי, אך התאכזבתי ממנו, ואני לא רואה שאוכל לעסוק בו, בגלל שיש שם הרבה בעיות מוסריות שמקשות עלי.
מבין כל האופציות בעולם, אני רוצה להיות רופאה, וזה כבר ממש בוער בי, אבל בארץ אני לא יכולה להתקבל, ולא בגלל ציונים נמוכים או משהו שניתן לשנות, אלא בגלל נתון שאינני יכולה להשפיע עליו, והוא ימנע ממני להתקבל.
אני רוצה לנסוע ללמוד בחו"ל ויש היום רבים הנוהגים כך, ביניהם גם דתיים. הבעיה היא כזו - מקומות גדולים, בהם באופן טבעי יש קהילה יהודית, הם מאד יקרים. זה לא בעיה למי שהוריו תומכים בו, אך בי לא תומכים ואני סופרת כל גרוש. מקומות זולים, לעומת זאת, בדרך כלל אין בהם קהילה במקום. הדבר הזה מציב בפני דילמה קשה - במה לבחור? אני לא נשואה ,אינני זקוקה למקווה, את האוכל אני אוכל לקנות בעיר הקרובה עם קהילה יהודית, אבל לא יהיה לי בית כנסת...
אמנם סביר להניח שבחגים הגדולים (ראש השה, כיפור, פסח) ייצא לי להיות בארץ, בבית, כי זה נופל על חופשות, אבל בשבתות תהיה לי בעיה.
מה ניתן לעשות במקרה כזה, ומה אתה היית ממליץ? חבל לי לוותר על החלום, אני מפחדת, כי לא אהיה מסופקת כל חיי (אני שאפנית, ולא רואה את עצמי רק כעקרת בית או כאם, אלא גם כאישה חזקה ובעלת מקצוע).
תודה וחג שמח!
תשובה
שלום
את שואלת שאלה קשה, ושבעתיים קשה להמליץ ולהציע לבן אדם שלא מכירים אותו אישית.
באופן כללי, לימוד רפואה הוא לימוד מכובד והוא בגדר מצווה. זהו בודאי אחד המקצועות היותר נחשבים מבחינה ערכית יהודית.
השאלה המטרידה אותי בתאורך אינה שאלת השבת והחגים, עליה ניתן להתגבר איכשהו.
הבעייה היא אחרת. מה עושה בחורה בודדה במקום שאין בו צעירים יהודיים דתיים, איך היא מעסיקה את עצמה מחוץ לשעות הלימודים, מי החברה שלה ולמי היא מתחברת, ואיך היא בונה את הקן שלה, ומי יהיה בעלה.
יותר מצעיר אחד היה בטוח שנושא כזה לא יהווה עבורו נסיון קשה, ונמצא בסופו של דבר מסובך במערכת רומנטית עם לא יהודי, והורס את חייו וחיי משפחתו.
זוהי נקודה הרבה יותר מטרידה מאשר השאלות שאת מעלה על שמירת מצווה פרטית זו או אחרת, מבלי לזלזל גם בשאלות אלו.
מעבר לזה, איני יודע מה להמליץ לך.
בברכה
אלי כאהן