ריקנות בתוכי..

שלום לך,
מוות הוא דבר שלנו לפחות נראה מאוד סופי,
ולא ידוע, לא ברור,
ולכן הוא מאוד מפחיד ומאיים,
במבט אמוני, המוות הוא סופי לעינינו, סופי בעולם הזה,
אבל הוא שלב בדרך,
חלק ממסלול יותר ארוך ומשמעותי,
ולכן הוא גם צריך להיות פחות מפחיד.
כמובן ,שאנחנו בני אדם וחיים בעולם הזה,
ולכן מוזר לך שאת לא מפחדת.
את כותבת שהסיבה לכך היא ריקנות,
חוסר משמעות שאת מרגישה שכביכול גורם לך להרגיש שאין לך שום דבר להפסיד פה.
זו הרגשה מאוד לא פשוטה להרגיש.
ואני מאוד מבינה את הצורך שלך לפנות אלינו כדי לברר זאת.
יש וידוי שאומרים במנחה לפני יום הכיפורים "אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי".
הרב קוק מסביר את זה,
שעד שלא נולדתי כנראה לא היה שום חסרון בעולם שהיתי צריכה למלא,
והעיבדה שדווקא נולדתי בתאריך מסוים מראה שכנראה יש פה עכשו יש חסרון שאני צריכה למלא.
יש לי פה תפקיד בעולם.
כשאת כותבת שאת מרגישה ריקנות,
את כותבת שאת רוצה להבין ולמצוא את התפקיד שלך פה ואת לא מבינה מהו.
זו באמת שאלת השאלות,
אני חושבת שכל החיים אנחנו מנסים למצוא משמעות לחים שלנו,
שואפים לחיות חיים של משמעות.
איך יודעים מה התפקיד המיוחד שלנו?
זה בד"כ קשור לכוחות ולחכשרונות המיוחדים שלנו.
הם כוחות שה´ נתן לנו,
כי כנראה הם מה שאנחנו צריכם כדי למלא את התפקיד שלנו.
במה את טובה? מה את אוהבת לעשות?
לפעמים זה לא מאוד ברור ולכן כדאי לנסות ולפתח כוחות וכישורים חדשים (ללכת לחוגים , למצוא תחביבים חדשים וכד´),
בנוסף,
נתינה מאוד נותנת משמעות וסיפוק,
נסי לחשוב איזה סוג של תתאים לך,
לאיזה סוג של חסד היתי רוצה להיות שותפה,
זה יכול להיות עזרה לחברות או התנדבות בעמותה שצריכה,
גם שותפות בקבוצה מסוימת נותנת לפרט את תחשת השייכות והיכולת לפעול ולעשות במסגרת הקבוצה, זה יכול להיות תנועת נוער, עמותה לקידום רעיון מסוים (כמו לשחרר את פולארד וכו),
אני רוצה להוסיף שאת נמצאת בדיוק בגיל שאת מגבשת את הזהות שלך,
מבררת מי את מהם הערכים שאת רוצה לחיות לפיהם ומהם כוחותייך,
וזה בדיוק הזמן והמקום לרצות להיות משמעותית ולהתחיל למצוא את המקומות המתאימים לכך,
זו דרך איטית שתלווה אותך לכל ההמשך,
ובע"ה תעזור לך להוציא לפועל את תפקידך המיוחד בעולם.
המון בהצלחה!
נעמה tepernaama@gmail.com