ריקוד מעורב בחתונה של אחי

שלום רב לך.
אשריך שאת התחזקת ושאת מלאה רצונות טובים, תמשיכי כך הלאה למעלה!!!
אכן אחד מהקשיים של העליה וההתקדמות הרוחנית היא שלא תמיד הסובבים אותנו מבינים "מה עובר עלינו" והם נשארים מבחוץ לנו בכל התחומים האלו. פעמים רבות הם מנסים לעזור ולהבין אך דבר זה לא קל להם.
גם אני עברתי שינוי ועדיין יש לא מעט דברים שאני מרגיש שהמשפחה שלי מתקשה לעכל, למרות שהוא היה לפני לא מעט שנים.
את חייבת להיות חזקה, לשדר שאת יציבה ואמיתית בדרך שלך, שאת החלטית ושהיית שמחה שיכירו בטוב שבדרך שלך. שדר זה יעזור לך בכל השלבים בחיים עד שבעז"ה גם המשפחה תצטרף אליך.
צר לי אך הנושא שאת שואלת הוא נושא הלכתי אשר אין בו דרכים למצוא פתחים להתיר דברים אלו.
אסור לאשה לרקוד לפני אנשים, ובודאי שלא לרקוד עם גברים, שריקודים מעורבים זה דבר אסור בהחלט. ולכן עם כל הרצון הטוב וכל ההערכה של הרצון שלא לפגוע, יש דברים שהם מעבר לגבול שאפשר למצוא דרכים בהם, הם פשוט אסורים. לכן אינני יכול להתיר לך לרקוד בחתונה של האח שלך. אלא שהשאלה היא מה אפשר לעשות.
בדבר זה הדרך הנכונה ביותר היא להיות גלויה ופתוחה למשפחה. לשבת ולדבר באופן הגלוי ביותר, שעם כל האהבה וכל השמחה את לא יכולה שדבר זה יסתור את כל הדרך שלך, את כל ההתקדמות שלך, ולכן עם כל הרצון הטוב אין לך דרך אחרת.
חשוב שתנסי להעביר להם את המסר באופן הבהיר ביותר כמובן שלא מתוך זלזול בדרך שלהם אלא מתוך הערכה ומתוך המון המון אהבה. וכפי שהם יקלטו את האהבה שאת אוהבת אותם הם גם יאהבו אותך והם ירצו שיהיה לך טוב, ולכן זו הדרך הטובה ביותר.
אינני מכיר את המשפחה שלך, אינני מכיר את הפתיחות שלכם ולכן קשה לי מאד לדעת כיצד לפתוח את השיחה מה ההורים שלך מסוגלים לקבל ומה הם לא מסוגלים, ולכן הייתי ממליץ לך להתייעץ עם אנשים שמכירים את המשפחה ומכירים היטב את התגובות של ההורים שלך, ולבחון כיצד לעשות זאת.
יש כאלו שמדריכים בנושאים אלו לנסות להתחמק, ולפעמים זה דבר טוב, למצוא תירוץ למה את לא יכולה לרקוד, וזה מעין נסיון לברוח כאשר אין מוצאים דרך אחרת. אך דעי שכל דרך שהיא לא האמת, בסופו של דבר היא לא תתן לך מפלט ולכן הדרך האמיתית היא הדרך הטובה ביותר. בסופו של דבר ההתמודדויות מול המשפחה לא יעברו, וגם אם תצליחי להעביר את ההתמודדות הזו תבואנה עוד התמודדויות ואין מפלט מכך, ולכן הדרך היא דוקא מתוך ההתמודדות הזו להתקדם ולחזק את ההבנה של ההורים, לחזק את הקשר ואת ההערכה ההדדית.
גם לאח שלך תשדרי המון האהבה, ותראי לו שזה שאת לא רוקדת לפניו אין זה בגלל שאת לא אוהבת אותו ושאת לא שמחה בשמחה שלו, אלא שאת באמת מאד שמחה ומאד אוהבת אלא שאת יודעת שהדרך הנכונה של היהדות היא לשמור על הגבולות ההלכתיים.
אל תפחדי שהם ישמרו לך טינה, אני לא מאמין שהם יעשו זאת, ולדעתי דברים אלו הם חששות רחוקים, שהרי ההורים שלך אוהבים אותך, אלא שזה נראה מפחיד, אך תהיי אמיצה וישרה, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, ועל ידי זה תתקדמי.
אולי תוכלי למצוא אישיות תורנית אשר תוכל להסביר להורים יותר מאשר את יכולה להסביר, ולפעמים גם הגיל עוזר להשפיע, שאדם מבוגר יותר שלמד יותר תורה יכול להשפיע יותר ולגרום לכך שהדברים יתקבלו הרבה יותר, ולכן אולי כדאי לחפש תלמיד חכם שמכיר אותך ואת ההורים והוא ינסה לטפטף להורים את מה שאת מרגישה, באופן עקיף ובחכמה, לשדר להם את אמיתתה של התורה ובכך יקל עליהם לקבל את הדברים.
אם תרצי אשמח לכתוב להם ולנסות לעזור גם בחלק הזה, אך אינני יודע אם הם מוכנים לכך, ולכן נראה לי שעדיף אדם שהם מכירים ומעריכים. והכי טוב זה לעשות בעצמך, להיות גלויה ואמיתית. ודעי שאת עושה את הדבר הנכון ביותר, שזה מה שה´ רוצה מאתך.
בברכת הצלחה רבה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il