שאלה
מדוע אסור לגבות ריבית? הרי אם זה מצד חברה פיננסית זה הרווחה שלהם נחשב מאחוזי הריבית של המשכנתא וזה נחשב כפרנסה.
האם זה הגיוני כי , מבחינה כלכלית שאחרי תקופה מסויימת כסף ישאר כבעל אותו ערך .
שלמה
תשובה
לכאורה ניתן להסתכל על ריבית כדבר ראוי, וכמו דמי שכירות בבית שהמשכיר מקבל את הבית בחזרה וגם את דמי השכירות שבינתיים וכך גם המלוה מקבל את הכסף בחזרה ואת דמי השכירות שבינתיים. ואכן בחז"ל מכונה הריבית "אגר נטר" דמי שכירות. (ב"מ סג:, סה. ועוד).
אולם מה שבכל אופן אסרה תורה לקחת ריבית זהו משום שיש הבדל בין שכירות בית או חפץ וכד', שיש פחת מסויים למשכיר משא"כ בכסף שהסכום במילואו הוא חוזר. ומלבד זאת וזו הסיבה העיקרית התורה רואה בהלואה כ"חסד" ולא כ"עסק" ולכן ה"ז כצדקה וכך נאמר בתורה: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", יש בזה תמיכה באדם שנזקק, שהרי אם אדם לוה סימן שחסר לו ולכן צריך לעזור לו. ואכן אם המלוה לוקח לצורך עסק, ניתן להלוות לו ולעשות עמו שותפות ברווחים וזהו "היתר עסקא" ועל בסיס זה צריכות להיעשות כל העסקאות שאנו עושים היום עם הבנקים וכד'. ובספר החינוך (סח) כתב שבנטילת ריבית יש לחוש להפסד כל ממון חבירו מחמת הריבית. בקיצור הענין הוא רגישות למצבו של האחר והתחשבות בו ולא ח"ו לנצל את דחקו.