שאלה
ידוע שהכסף שמשמש את הבנקים להלוואות במשיכת יתר הוא הכסף של הלקוחות שבזכות (בין היתר). בהנחה שהבנק מלווה בריבית גם ללקוחות שלגביהם לא תופס היתר עיסקא, האם אין בעיה בכך שהכסף שלי משמש את הבנק לעשות כן? אם תאמר שלא ברור שזה הכסף שלי, אולי דווקא כן, מדין "שלושה שהתירו לכיס- מה שפחתו פחתו ומה שהותירו הותירו (כתובות צג.)? כלומר, אולי ניתן להסיק ממשנה זו שהכסף שלי ושל הבנק הוא משותף, וזה יוצר בעיה עם ההלואה בריבית של הבנק!
תשובה
לבנקים יש היתר עסקא באופן עקרוני. "לקוחות שלא תופס לגביהם היתר עסקא" שאתה מניח בשאלתך, כמדומני כוונתך לאנשים שמלוים מהבנק לצרכי מזון וכד', שלא משקיעים את הכסף בעסק. ויש לדעת שגם במצבים כאלו כבר התירו במקרה שהלוה יש לו עסקים אחרים שמניבים רווח, או שהלוה מתחייב להשקיע בעתיד, ואע"פ שלא אמר זאת במפורש מן הסתם הוא כך כיון שעושה עם בנק שיש לו היתר עסקא. עיין בזה בהרחבה בספר "תורת ריבית" עמודים רעב- רעג.
גם אם היינו מניחים שאין היתר עסקא תקף למקרים אלו, נראה שהשקעה בבנק זה מותרת, שיש לתלות שהבנק ישתמש בזה להלואות כשרות, ואע"פ שודאי חלק מהכסף של הבנק הולך להלואות שאנו מניחים שאינם כשרות, מי יאמר שכספך הוא, אולי כסף של אחרים או גויים.
תשובת הרב דרור שליט"א - דיין בבית דין צדק ע"י ישיבת ההסדר בשדרות