רגש בקשר

שאלה

שלום לכבוד הרב!

ראשית תודה מראש על ההתיחסות והקדשת הזמן.

לפני כחודש הכרתי בחורה דרך שידוך של זוג חברים משותפים ששיכנעו אותנו תקופה ארוכה כי אנחנו מתאימים מאד,

במהלך החודש נפגשנו ארבע פעמים כמו"כ דיברנו רבות בטלפון,

לאחר הפגישה הרביעית התחלתי להרגיש שבעצם יש כאן התאמה שיכלית די מושלמת(יש לציין שכל הפגישות זרמו בצורה טובה מאד וגם ניהלנו שיחות ארוכות בטלפון) אבל חסר בכל הסיפור הזה הרבה רגש, מה שגרם לי להרבה הרהורים בדבר נכונות הקשר, המשכו והרצון להשקיע, העלתי את הבעיה בפני הבחורה ניהלנו שיחה ארוכה על הנושא כאשר גם היא הייתה עם עמדה זהה בקשר למצב שבו אנו עומדים,לאחר התלבטויות החלטנו שניקח שבוע לחשוב ואז נחליט (לכן במחילה הנושא קצת דחוף),יש לציין שניסיתי למפות את הבעיה לראות ממה היא נוצרה אך ללא הצלחה יתרה,אחת הנק' שהעלתי הייתה שאולי דיברנו הרבה על נושאים חשובים כמו השקפות וכד' לפני שבעצם הקשר התבסס ונבנה ולשיחות הללו היה על מה לכול דבר שאולי גרם לרתיעה ולמחסום רגשי (בעניותי נראה לי שלא יכול להיות שאין יחסי גומלין בין הרגש לשכל כך שגם הרגש מושפע מדבר המפריע בשכל רק שהוא לא אותר עדיין), אופציה נוספת היא שזה הקשר הרציני הראשון שלנו ושנינו קצת חסומים מבחינה רגשית (למרות שבשיחות הייתה רמת פתיחות מאד גבוהה),השאלה היא האם יש טעם ולנסות להמשיך להיפגש ולחכות עד שיווצר הקשר או שמא כבר הניסיון לא צלח ויש להפסיק, ואם מומלץ להמשיך אז כיצד לנהוג כדי שבאמת יווצר משהו כי יכול להיות שההתנהלות שלנו לא הייתה נכונה,שנינו חושבים כי יהיה חבל במידה והקשר ייפסק אבל מה לעשות שאין רגש.

תודה רבה

תשובה